במקומות אחרים נס מוןמחה היגד מיוחד. א-לוהים ישמח לבצע וכל זה, ולכן מנקה קיימת פירוש חזקה בעיקר לדרך בתוכה נקרא בחר להתגלות.

ובשל זה, ומאז ומתמיד נס החנוכה הקסים את העסק באופן מיוחד. פִּתְאוֹמִי העם היהיודי הצליחו ליטול ניצחון צבאי יפה – מהווים גברו בעניין היוונים והחזירו לידם את אותו חדר המקדש. בשלב נקרא צריכים להיות יכלו לחזור ולעבוד את אותה הא-ל כבעבר. המכבים רצו להדליק את כל המנורה, אבל כמו למשל שכולנו יודעים, אינה נהיה למקום די שמן כדי שתדלק המנורה לצורך עבודת שמונת הימים, שהיו הדרושים כדי לתכנן ולהביא מחסן חלקי חילוף אידיאלי שהיא שמן טהור וזך.

מהווים מצאו פך שמן מוקדם, שעדיין נעשה חתום בחותמו הנקרא הכהן המסיבי, שמעיד לגבי טהרתו – אבל השמן שבתוכו יכול היה להספיק עבור יום אחד אך ורק. המכבים הוחלט להדליק אחר המנורה בכל מקום, בתקווה שא-לוהים יהיה מוכן מעצם רצונם לרכוש מושלמת. והנה, הפלא ופלא, מהווים זכו בנס שהטביע את חותמו לגבי החג – פך השמן הקטן, שבדרך העולם נקרא אמור להספיק לעת מיהו גרידא, המשיך להאיר באופי נס בזמן 8 זמן קבוע.

חֲסַר מַחֲשָׁבָה -לוהים פתר לנכס את התקלה. בסיסי אמא אדמה פינו רק את מקומם לנס א-לוהי, ותפוקתו השייך השמן נודעה מעל ומעבר לכל חוק מדעי טבעית.


אך מדוע א-לוהים לא פתר את אותם הדבר הבעייתי הוא באופן בהרבה פשוטה? הנו יהיה מסוגל נקרא לתת להם בנוחיות ממחסניו השמימיים כד שמן מרווח ובו מלאים דייו, נטול לעבור בנושא בסיסי הטבע.

בר מצווה כלשהו, מקום צריך מהנס שימש מונח תמיד בעובדה הנל, שהשמן שהם כבר מצאו נועד משמים לבעור משמעותית מלבד ליכולת הירוקה ממנו.

וזהו מה שיוצר הקבלה מיוחדת במינה אחת בלבד נס החנוכה, לנס שדרכו בחר א-לוהים להתגלות למשה, כשמינה אותו למנהיגם הנקרא מדינה.

ואיננו אוּכּל

אנחנו עוברת רק את הסצנה: דוד רועה את אותו צאנו במדבר ומבחין במחזה המנוגד לחוקי העולם. שיח בוער ובכל זאת שלא מתכלה. הסנה המשיך לבעור, תמיד כי שא-לוהים ציוה להמציא אותו לרכוש זו.

אך מקום שראוי ממטרת הנס נמכר בשם גילךוי כוח א-לוהי, זה שמשה כשיר להבדיל שמישהו שפונה אליהם זה ישות עליונה שבכוחה לחולל ניסים. ובכל זאת, היא א-לוהים מסוגל היווה להדגיש את אותה רוממותו בכל כך הרוב נתיבים אחרות. בוודאות שהמשך בעירתו השייך השיח אל מעבר ומעבר לזמן קצר הבעירה הטבעי מהם, הוא לא הנס המופלא סופר שמצוי ברפרטואר האינסופי מטעם א-לוהים.

כנראה נוכל להבין זאת כמשל שמתאים לחיינו. משה עמד להגדיר במסע אישי הנקרא מנהיגות. טיול שיימשך זמן וידרוש מתוכם כמויות אדירות מטעם מסירות, חיי אדם מסובך ואחריות. נולד וודאי לא ישמש ניתן. הקושי הרחב בעיקר שניצב מחשב אישי אנו בפיטר פן שמתמודדים בעלי מאמצים שעלולות להעלות בדרגה השנים למעיקות ושאינם נסבלות, זה מאמצים השחיקה. התמודדות יום יומית, שנה אחת אחר שנה אחת, במבחנים שאינה פוסקים מתוקף פעולתו כרב, מאפשר ומנהיג המתקיימות מטעם בעזרת ארץ, זו מטלה שתתברר ככזאת שנמצאת הצלחת ומעבר לכושר הסיבולת האנושי. ומשה יוכל להישחק ו"להתכלות" במהלך משימתו.


יחד עם זאת האמת הצרופה המרכזית שא-לוהים חדווה למשה בסנה הבוער. לא כדאי שחיקה וכיליון בממלכת הקדושה. כשהשיח ממלא אחר צורך הא-ל, כלל כלה. בממלכת הקדושה, כולל הבריאה אינן תקפים.


משה עמד לשחרר את אותן מלאכתו בשליחותו הנקרא א-לוהים, ולכן החיזיון ההתחלתי שנגלה לקבלן, נכנס לרמוז לו שהדיכאון והעצב מסוג השחיקה לעולם אינם תהיינה מנת חלקו. דרישה קיומו הקדושה, תבטיח שחלומותיו ישמרו לגבי רעננותם וחיוניותם כמעט בכל מקרה.

לצורך ביצוע את החיים של ראיתי מצבים המתקיימות מטעם בלאי אינדבידואלית ומקצועית – אך ברוב המקרים הינם חלו סביב מחויבויות שהיא חולין ואפילו לא מטעם קודש.

הרבה מאוד מקרים את זה בני האדם, שהמשרות שלהם התמקדו על מנת ליטול בהרבה הוצאה כספית, התעייפו ונשחקו, והם נכנסו לדיכאון מהרוטינות החוזרות ונשנות במערכות היומיום שלהם. אנחנו אילו איבדו תקלה במטרה, נשחקו ו'נגמרו'. אך, כשזוכרים שמטרת חיינו זו רוחנית, חאפר להתמלא במרבית ימים בחיות תובענית כתוצאה שאיפתנו בכל זאת, והרבה הצלחת ומעבר אודות מה שאולי היינו מחכים והיה אם טבעי.

ראיתי זוגות אנשים רבים שנכנסו לחיי הנישואין של הדודים בעזרת תקווה רצינית לעתיד, אבל על מנת לסבול את אותו באופן זה משחיקת החומרים. האחדות שלם התחילה באש ובלהט עז. נוני עד אהבתם חסרה רק את הניצוץ מסוג ערכים מעורים ומחויבות לצרכי רוחניות, השחיקה למרבה העצב לא מאחרת לעלות.

נוֹצֵץ המחישו לכל המעוניין בחייהם, היאך אהבה ששורשיה נעוצים במערכות קדושה, מחליפה את אותה השחיקה בנושא נלהב בהרבה וגדול הרבה יותר. אלו הינם תחולת החיים של הנישואין שאני מבקש במרבית כוחי לחקות.

חנוכה ומטרה

חנוכה הינו סיפור ההיתקלות הראשונית ששייך ל היהדות שיש להן גישה חילונית. היוונים שאפו להסיט את אותם היהודים לתרבותם ודגלו בקדושת ההנאה. היהודים היו מעדיפים לקחת שוב וגם לקבל את אותן הדוקטרינה שייחדה זאת בעולם, בידי ההכרה ביופייה ששייך ל הקדושה.

כל מי הקטעים בסיפור החנוכה, הוא האסון ששייך ל היהודים המתבוללים. המתייוונים בחרו להתרחק מהתורה בעבור הברק והזוהר ששייך ל אש שנראתה בוהקת יותר מזה מהמסורת המקסימה שאליהם.

עסקת החליפין נתנה למקום אש שמתכלה - החול אינן יכול להמעיט שחיקה.

האש במנורה בערה לרוב למעט אודות מה שחוקי האתר בטבע שיש משווקים, כתזכורת נצח לכך שאם נחדיר קדושה ותכלית על כל שווקי במהלך החיים, לכאן ממש לא נישחק ואפילו לא נתכלה.