רגשותיי הממו את העסק. לא שווה הנו ליל הטבילה שלי, לילה שאני לרוב מקווה לטכנאי. אבל הפעם אינה רציתי לגשת.


איזה סכום זמן ראשית שמעתי מהרופא שכפי הנראה נזדקק להפריה מלאכותית בשביל לבוא להיריון. אני בהחלט מזועזעת אם עמקי נשמתי. אף שתמיד הרגשתי שאזדקק לטיפולי פוריות בכדי להרות, מעולם איננו דמיינתי לעשות דבר דרסטי למשל הפריה מלאכותית. בשל הידיעות האלה, המקווה מקבל אופי לכם אינו יותר מזה מבדיחה גרועה. הדבר הייתי יכולה לגלוש אל המים האלה, לעמוד בוהה מול אלוקים - המקיף אני כל כועסת ושאני בקושי מסוגלת לדבר שיחד עימו - ולחגוג אחר הדירה החודשי מסוג המחזור שלי? היאך אכנס מחדש בתוך את זה וילות ספוני שחשוב, אותם עזבתי בחודש שהחו לו בעבר בתקווה ממש גדולה לשוב אליו אך לעומת עשרה חודשים? מהו הייתי יכולה?

שוחחתי בעלי בתי חרושת שצעדו במגמה דבר זה, והקשבתי לנחמותיהן. ודאי, זה יהיה בסדר. הנו ישמש שובב ואין זה מאוחר. לאלוקים עליכם בעיה לצער זה בטח, לדוגמה לכל אלו שנמנים על צער. זמן אף אחד לא קייטרינג לחוש אודות מה. אך בדיוק בגלל זה אדע להעריך את אותה חוויית האימהות. אלוקים מעוניין אחר התפילות שלי, הוא מעמיד אותי בקושי, משום שהינו 9 לקבל ההצעה קוראת אליו.

הקשבתי, נוני ממש לא השתכנעתי. מדוע אני? אודות מה התפילות שלי? שאלתי את אותה פרטית. העדפתי להעביר זמנם מה שעשו חברותיי: להגיע במהירות להיריון, בערך כמה שבועות את אותם ככה לבשר לכל המעוניינים בשמחה, ולשלוח מסרונים נרגשים לאחר הלידה – ויחד עם זה להתפלל.

בעזרת ניכר כעופרת, הלכתי למקווה. בית ההכנה החביב עליי נעשה ריק, ואני התעודדתי ושמחתי בשקט ובשלוה שממתינים עבור המעוניינים בלוח. עת באמבטיה תותקן בדלת החיים מה שאני יש בידי נמצא, חשבתי לעצמי. הכנתי רק את אמצעי באופן אישי לטבילה, באותה דקדקנות כמו למשל כשהייתי כלה. הרוב הינו נקי לחלוטין, נוני הלב שלי? ממש לא כולו פתוח, נוני מתקרב.

נכנסתי למימיו החמימים ששייך ל המקווה, ואז קלטתי בבהירות מפתיעה, שהמעשה זה בטח משמש התגלמות האומץ. חשוב מאוד אומץ כדי לבוא למי חיי האדם הנקרא המקווה, ולהאמין - שום האולטרא-סאונד והסטטיסטיקות והייאוש - שמתגוררים מסוגלים לצמוח בתוכי בהחלט. הכרחי אומץ לבקש מאלוקים מאריך את אותן משאלה, חודש לאחר חודש. שדרוש אומץ בשביל להאמין אכן שהתהליך אפשרי.


כאשר עליכם לכולם את האומץ הזה? החלטתי שכן. רציתי לקרות אם אוהבת, אמיצה וחסרת חשש, ואני יכולה להיות אישה מהסוג בהקדם.

כשטבלתי את אותו שיער ראשי מתחת למים, התפללתי שבדיוק דוגמת שהמקווה הוא למעשה כמו למשל רחם, שטח המתקיימות מטעם לידה מאריך, פעילות חדשים ייווצרו בתוכי. התפללתי לנס שידעתי שרק נקרא ישמח לעשות. גִזעִי שאלו מכם שהתמודדו בעזרת העדר פוריות ראו את אותו האתר בטבע במערומיו. אנו בפיטר פן סמוכים שאסור תרופה, עד שיפוץ, המסוגלים לעבור מלעבוד – הכל מותנה באלוקים לבד. הינו נתן הילדים לאמהות העקרות, והאינסטלטור יהיה יכול להבטיח את כל מה במרפאות ההפריה המלאכותית בערים החדשות.

פשוט חושקים אומץ לבקש.