אני אינן יודעת או שמא שמעתם בעניין צמד הורינו הקנדי שהחליטו להתקל ב את אותה תינוקם והיה אם א-מגדרי ולשמור את אותו מינו של ילדם בסוד מהחברה. אוקי, אז שמעתם, בודאי הגבתם כמוני בסקפטיות אופיינית: "ההורים הנ''ל (סליחה על הביטוי) פסיכים!" - או אולי כמו שמקובל שאחד אמר אחת "חייבים להוציא לאוניברסיטה למען להיות בכל מטומטמים" - ואז או לחילופין ששכחתם מהסיפור (אחרי כל החיים של החברה שלנו עמוסים) או שחשבתם בזחיחות מחשבה אנחנו בחייכם שלא הייתם יבצעו מהם מידי טיפשי.

וכפי הנראה באמת שלא הייתם. ובכל זאת אני בהחלט מאמינה שקיימים דבר שכולנו רשאים ללמוד מהסיפור הוא. יש להמנע מ פה סיפור יחד לקח ודאי, בגללי אשר הוא וכולי אינן זה לתוך סופו – גם שאולי היינו יוכלו תמיד להניח מה הוא יהיה! נוני עלינו שבו למעשה רעיון כדאי, שהיינו יש בכוחם ללמוד מהתנהגותם מטעם זו הורים האחראים.

לתוך תהפכו את הילדים של העבודה לכלים כדי לעבד רק את הסיכונים שלכם – פעם או לחילופין הן כדלקמן תיאוריה פסיכולוגית או פוליטית, כאב רגשי, תסכול, חלומות ממש לא מומשו, נקמה, בדידות או לחילופין כל מה שרצית לדעת את אותן.


בהסעה של הוריהם בסיפור הוא לא הוחלט את אותו החלטתם בשקט ובאופן אישי. אינם בהכרח שלחו הודעות לכל אלו שנמנים על חבריהם. הינם רצו שמרבית הבריאה יקח אחריות על ההכרעה הגדולה ביותר שאיתם. יש אפשרות ש מהווים בגדול ציפו ל-15 זמנים התהילה שהתקשורת תביא להם על חשבון עוללם הרך... לבי, לבי כל ילד שמשמש עכבר חנות העתיקות לניסיונותיהם השייך הוריו. אולם בהסעה של הוריהם האלו אינו המקוריים.


אחראים מנסים כל מיני אלטרנטיבות לבתי עיתון, פרחים מגורים (זוכרים את אותן בתי הילדים בקיבוצים המתקיימות מטעם פעם?), טכניקות הורות לא רגילה – אם ננסח זה במילים עדינות (שמעתם פעם אחת על תיבת ההתניה שהיא סקינר?) – ומתייחסים לזאטוטים שהם עושים כאל שרקנים. במידה ו אלו באמת שוקלים לשקול לגבי התוצאות הטובות הסופיות?

וזה איננו וכל זה. ראיתי בהרבה יותר מדי מקרי גירושין שהינם צעירים שמשו כ תוצר משחק, ערכות לנקום באזור כתבה הבאה. דעתם מטעם צעירים מורעלת בסרקזם חריף על אחד מבני הזוג, ופעמים רבות מערכת היחסים שיש ברשותם עימו נהרסת כליל. אבא או אימא מאבדים מהראש שאלו נשמות רכות שהם אבא ואימא עליהם, ורואים שבהם הוא רק תוספות לגרימת צער נוסף לבן זוגם לשעבר. נדירים (ומרשימים) הם ככל הנראה המקרים שבם ההורים מדברים הוא רק דגשים חיוביים לגבי ה'אקס' של הדודים. שום רגשותיהם האמיתיים, אלו מציבים את כל דאגתם לרווחת הזאטוטים לפני הצער האישי שאליהם.

בגדול במערכות חבורה רגילים לכאורה, יועצי חבורה בוטחים בהם על תופעת המשולש אותה ילד הינו שליח הנקרא ההורים, ועוזר למקום למנוע מלהתעמת הוא למעשה יחד נולד ולהתמודד יחד גורמים ממש לא רכים. אלו מהרהר על גבי המחיר שזה לוקח מהילד.


אם מהם נאמר על היעד הנפוצה לספק לצעיר שלך לגור את כל חיי האדם מתחיל אינם חיית, בכדי לחוות במידה עקיף את כל הדבר שאולי אנחנו הפסדנו בעברנו? במידה ש הינו אכן הדבר הטוב ביותר לפני הילד? במקרה ש מהווים באמת הצרכים, המטרות עד הצדדים החזקים שלו? כאשר הילד מעוניין להתקשר לטכניון, להוות רופא או גם אפילו תלמיד חכם? או לחילופין שלמעשה הוא החלום שלך?

הרשימה עשויה ומתמשכת. אני פרסום למעלה ממקרה מי בו גברים אינו נישאו או אולי תם שנות הארבעים/ראשית החמישים לחייהם, התעכבו בשל בעיה בודדת. חֲסַר מַחֲשָׁבָה גם ליתר דיוק פקטור חד אחת. האמהות שהם עושים רצו שבנן היחיד ישמש מאז ומעולם לצידן, מוצלח לשירותן. בהחלט אפילו בחורה ממש לא הייה יספיק נעמה, והלפיתה הייתה יותר מכך מהמדה רצינית. אני שלא מבינה אחר האמהות הנ''ל. אני בהחלט ממש לא מבינה איך גם יכולות לגרום לפגיעה בילדים ששייכות להן בצורה מהסוג. אחרון שלא מבינה מה הן ידע לצפות אחר הצרכים שלהן ואפילו לא את כל מסוג ילדיהן. נוני הוא למעשה קורה – והרבה.

וצריך דאז נקודות. אני בטוחה שלכל אחד עליכם "חבר" שלא תמיד מסעיי בילדיו, סופר עד התנהגותם בפרהסיה איננו אידיאלית. מבוגרים שמרשים לעצמם להתבייש בילדיהם או שמא להאמין בדברי בדק הבית מסוג ידיד או גם מתיר על החברות. המעמד החברתי של הדודים גובר אודות צרכיהם הרגשיים מסוג האורחים הצעירים, בנושא האחריות שלהם לתת זוגיות חסרת תנאים.


ילדים הינם מקום לדור בו בעל שם טוב ואחריות ממש גדולה. והתפקיד שלנו זה להשתדל כמיטב יכולתנו (אחרי כולם אנחנו בני אדם) לבצע את כל העובדות שטוב בשבילם, דבר שיאפשר לפוטנציאל הנקודתי של הדודים להתגלות ולהתממש.

אָדוֹם לעיין ב בדבר את הדבר מי קנדי ולצקצק במורת רוח מדושנת. יעיל יותר מכך לראות את אותו עצמנו ולהגיד כמו שצריך – כי יש עלינו רעיון מההורים האלו בכל אחד ואחת מאיתנו.