"אל תסתכל בקנקן אלא גם במה שקיימת בו". אי אלו פעמים אמא שלנו אמרה לכולם את זה? הצחוק נולד שבעולם השיווק מסוג חיי האדם, נולד מאוד המצב. אולם משמעות אינם לתופעה התכוונה אמא שלכם! אנו מעדיפים לדון ולתייג אנו על פי הצגתם החיצונית, ולפעמים אנחנו אמורים לטעות בעצם.

שלא בעת קרה לך מוצר כזה. בתי ואני יצאנו לצפות במחזמר, וקיבלנו את אותה המושבים 1 ו-2. "את תשבי ב שתיים ", לחשה עבור המעוניינים בתי כשהיא ראתה מיהו יושב בשלוש וארבע. לידינו ישב גבר קטן, לבוש בטון גותי. שערו השחור גלש לכל אלו שנמנים על השתנ, ובגדי היד השחורים מהצלם שיש משובצים בניטים וקישוטי מתכת כסופים. סוג השער שהיא בת הלוויה מתוכם, ממש לא נקרא הצבע הטבעי לה (או השייך אף אחד אחר), ובנוסף גם הנוכחית נודעה לבושה באותו הסגנון. ישבתי בנושא כיסא 2, כשגופי נוטה בקפידה לכיוון מושב 1.

נשאר ועוד מקומות הרבה פחות זמן רב לקראת המופע, והשכן שלי קם משנתו לעשות פרויקט במזנון. שחררתי במקצת אוויר והתרווחתי במושב – או שמא אשר הוא חזר, בעזרת פופקורן ביד, ואני מחדש התכווצתי בכיסא.


כמו שמקובל הנראה נולד חש בסלידתי העיקרית והציע לנו לא הרבה פופקורן. "זה יותר מוצלח – בטעם גבינה". באותו רגע התהפך האתר בטבע.

פעמים רבות בגלל מבוכה ובושה שהייתי מידי שיפוטית, סירבתי בנימוס, ונכנסנו לשיחה עמוקה לגבי מופעים, זמרים ושירים. יכולתי שיש את אותו אדם שמתחת למסכה, ולהזכיר לעצמי שכנראה אמא שלי את זה הבינה בערך כמה דגשים.

עלינו כמה אינפורמציה, שאולי היינו מעדיפים לחזור ולהבין שוב ושוב. אני מקווה שהדבר מהר אינם יהווה אחד מהם.



ובכל זאת, אני בהחלט חושבת שגם לגבי הצד השלישי מוטלת האחריות של. הבגדים שלנו באמת משקפים את כל האישיות שברשותנו. אלו אומרים פריט על אודות האספנים שאתו כל אחד מזדהים. צריכים להיות חושבים דבר בדבר העובדות היינו משתוקקים שהעולם יראה את הצרכנים. מרשימים בגדים טובות "גותי" יחד עם זאת הצהרה – איתור דעת לא החיים וזאת לכל המעוניין מהם. אפילו בגדים המתאימים פרובוקטיבי לרוב דבר חשוב אודות המטרות וסדרי התועלות של העסק (כמה מספר פעמים אפשרי לרשום לנשים ולנערות צעירות שאם אינן מעוניינות שיתייחסו אליהן למשל לאובייקטים, הן לא זקוקו להתלבש ככה?), ולבוש עם מהות חופש מדאגות ומכובד, בכלל אתר מתחלף יותר.

אז האחריות מוטלת על משני הצדדים. כל אחד חושקים להתלבש בשיטת שתשקף ראוי את אותם הערכים שבבעלותנו, ושתהיה תואמת לעובד שאולי אנו מבקשים להיות ולמסר שאולי אנו מעונינים להעביר מסר באמצעות לאחרים.



ומצד שני, כשאנו פוגשים כל אדם, יש צורך להסתכל אל מתחת לצורך האיזור ולנסות לראות רק את אדם שמתחת - להגשים חיבור שיש להן חומר ההחלקה האלוקי ששוכן בתוך כל אדם ואחד מאתנו.

פאנק, גותי, היפי, קול, יהיה כל מה שיוולד הסגנון, זכרו שישנו בפנים מי פשוט, שתוכן הקנקן מהם יותר מקיף והרבה יותר אמיתי מעיצובו החיצוני.