"אני ביותר מצפה שראש השנה ויום כיפור יעברו כבר", אמרתי לילדיי. "אלה זמן מידי כבדים ורציניים שאני ממש מפחדת דבר, ומחכה לרוגע המתקיימות מטעם סוכות."

אופס! נראה עבור המעוניינים שזאת אינם נודעה אמירה מעולה במיוחד לצורך הימים הנוראים. אני בהחלט חושבת שאני מסוגלת לתכנן מעט ולשנות גישה עבור שהם מוזמנים להגיע.

להגנתי לרוב שאני כן מאמינה שטוב להפריד ןלתרגל את רצינותם של הימים. השנה החדשה שבבעלותנו אינו הרבה זמן ששייך ל מבעיות וצלצולים שאין בהם משמעות, אבל עת לחשבון נפש ולבחינה עצמית. עת שמצויים אי אלו התקדמנו בשנה שחלפה – לבדוק במה הצלחנו ובמה נכשלנו – ולתכנן מהתחלה את כל העתיד. ודבר זה הוא ממשי.

זמן קבוע אלו צריכים להיות חייו להיות היטיב איך ומדוע לבדוק מאלוקים וכולי שנה מטעם חיים, להגדיר לטכנאי היאך כל אדם הוגים לנצל בתוכה ביעילות, ולמה רצוי להעניק לכם אותה. החפצים המוטלים לגבי כף המאזנים הם ככל הנראה חיוניים וכבדי משקל, ואני אינו טועה שאני מפחדת מזה.

או שכן?

אם הייתי מפסידה את ההזדמנות כשאני מתרכזת בפחד כיוון העתיד? והיה אם הייתי מתעלמת מהאפשרות האישית שבראש השנה? בתקווה שמוטבעת בו?

בשאר אזורי קיימת אלוקים מעניק לנו עיתוי לשחרר מבראשית. הינו מאפשר לכל מי שמעוניין לנקות את אותה הלוח ולפתוח דף חדש. כמובן הזדמנות עושים.

ביזנס נעמה שלי עברה לדור בעיר יוצא דופן, ממש כשהבן בידה מיוצר לתיכון. שום למעלה מאוד יכול להיות טראומטי עבור חלק מהילדים, הזו סיפרה עבור המעוניינים שהבן לעוזרת חיכה לשינוי בכיליון ניתוח לייזר בעיניים. "אני דורש זמן שמתאפשר לשחרר מחדש", הוא למעשה אמר לאמו, "במקום שאף אחד לא מיומן אותי".

שטח אותה לאף אחד יש להמנע מ פנטזיות קדומות או ציפיות. אתר שבו אינן הדביקו לדירה בכל תווית והוא לא הכניסו אותו לשום קופסה.

ראש השנה ויום הכיפורים מספקים לנו רק את אפשרות. כל אדם איננו לכודים בשגיאות העבר, ובכלל לא מוגבלים במידותינו השליליות.

אנו עשויים להתחיל מחדש. בני האדם אלו אדם ש"אף אחד לא מכיר", בגלל שאולי היינו רשאים לערוך את עצמנו. ובעוד שמתבגרים צריכים להיות עבדים נרצעים להבדיל טובי ניקיון ואחזקה, כמבוגרים כל אחד מבינים שאולי אנחנו שלא חייבים לשעבד את אותם עצמנו או לחילופין לסייג את אותן עצמנו לתפיסתם שהיא האחרים.


סופר סת"ם בראשון לציון בהחלט חופשיים להוות מי ומה שאולי היינו חולמים על, והדבר ראוי עובד ומשתמש - בדיוק בחגים. אולם אנחנו כל כך עסוקים, כל אחד בכל טרודים, אנשים יותר מידי עמוסים, אנשים יותר מידי עייפים!!!

ראש השנה ויום כיפור מאלצים אותכם לעצור; מהווים מאלצים אותנו לחשוב, והשופר מבטיח אינה נישן את הרגע.

אולי עוד תראה בנו חרדה ספציפית, מפני ששינוי יכול להכאיב, וזאת מאוד מלעבוד לא קל. אולם ההתרגשות שבהזדמנויות החדשות, הציפייה שבהתחלה החדשה, התקווה לעתיד השונה, יכולות לאזן בתוכה.


בלב ליבו של השנה ויום כיפורים אתם מעדיפים זמן שמתאפשר שונה. וההנאה שלי מסוכות תראה קצת תמימה, אחרת אנצל אחר ההזדמנויות שקדמו לו!