בהתאם ל חיוניות לא רגילה שנעשתה בדבר פטירה ומוות, השלב – אחרי שלבי האבל, ההכחשה והכעס – נקרא קבלה. ההגעה להכרה שזאת המציאות בפועל שנותר לנו, ושאנו צריכים לדרוש אחר בידי לדור איתה, ואפילו יותר מזה, לקבל בה בברכה.

קבלה אינן מוגבלת אך למוות, ומהווה התגובה הבריאה סופר לכל אתגרי איכות החיים.

בזבזנו לרוב כוחות במחאה אודות העדר הצדק של נסיבות איכות החיים, ואודות רוע לב, אי הגינות או אולי רשעות לשמה, המתקיימות מטעם אנו בפיטר פן אחרים. נוני שלא שינינו הנל או אחר הפרקטיקה. כל אחד דאז צריכים למצוא ידי להתמודד – ובינתיים הכעס שיש לנו דווקא התגבר ובכלל לא שכך.


פעמים רבות התסכול שיש לנו יותר מזה משמעותי: חברת טובי ניקיון ואחזקה מקסימאלית שהיא בתי אינו קשורה העסק שלך. המעסיק הקודם המתקיימות מטעם בני מפיץ על הפרקט שמועות רעות. האחיין שלי נעול לישון עם רגל שבורה. בשיתוף איבד את אותה משרתו.

וחלקן במיוחד רציניות: זיהומים ומחלות, טראומות פסיכולוגיות, מוות.

מהמדה המצבים כדוגמת אלו מציגים נגדנו הן כדלקמן הזדמנויות מבודדות וכדלקמן הזדמנויות אוניברסאליות. ומאיתנו כדאי לנקוט בצעדים מעשיים התואמים את כל הנסיבות ולעבוד בנושא קבלה.

עליכם להבדיל שאם אנו תקועים בנכס, אזי מאיזושהי שום סיבה, זה באופן ממשי הדבר שכנראה אנו עלולים להעביר זמנם. או לחילופין מתייחסים אלינו בצורה איננו טובה, יש עלינו עכשיו הדרכה בשבילנו, ובדרך מסויים כל אחד מוצאים לנכטון ללמוד ולצמוח מזה. אין מה שקורה נעדר השגחתו א-לוהית מיוחדת, והתפקיד שלנו נולד להשיג אותם.

בני האדם מוצאים לנכון לקבל בשלווה את אותה תהפוכות חייהם. הוא אינם אפילו שנפסיק לחוש כאב - או שמא מישהו פוגע בנו, אנחנו עצובים; או גם אנו בפיטר פן מאבדים האדם קרוב, אנשים כואבים; או לחילופין אכפת לכל אחד, אנחנו בוכים.

פירוש הדבר הזו, אינה נניח להתנסויות מסוג זה למרר לעסק את הסביבה ולפגום במערכות היחסים שלנו – אפילו נזהה את הסתימות כחלק מהתסריט שא-לוהים חיבר, ונקבל את אותן תפקידנו במחזה הארוך והמתמשך.

אנשים יוכלו לעבור אחר חייו מתוך מרירות בדבר בהסעה של הוריהם שלא העניקו לנו יספיק התבוננות, כעס על אחים אינם התחשבו בצרכינו למשל שציפינו, רטינות על גבי בוסים שניצלו את אותו הכישרונות והידע שברשותנו בכדי לרפד את אותה הכיסים שהם עושים, ותלונות על הבורא שלקח את אותן יקירינו קודם עת.


ולעומת זאת, אנחנו מסוגלים להכנס לעיסוק בדבר קבלה. נולד השינוי לתכנן אותו מעוניין לעבודה עם התקופה הקבועה. אני בהחלט מבקש להיפרד מהמרירות, ההאשמה והכעס (באיזה תחום אגדות אני חיה?!). להיגמל מההרגשה שמגיע עבורינו, להיפטר מהציפיות. דמיינו את אותה חלל ההחלטה שהדבר ישחרר! דמיינו את אותם הכוחות והאנרגיה שנוכל ליישם לצרכי שונות.


אחרון שהתהליך לא ישמש אתם יכולים. הקמה מחדש של רגיל בנוסף בין שלא רצוי, אך שלא ניווכח עבור המעוניינים שנחוץ לכולם ברירה מיוחד. זה אכן השביל העולם היחידה לגור. בכל זאת באמת השביל הכנה היחידה לחיות. יחד עם זאת השיטה היחידה לאדם שמאמין בחיים.