יום שלם שישי בין השמשות, כיכר דיזנגוף, פריז. בתי הקפה שמסביב לכיכר ממשיכים בשגרת החולין של הדודים, כאילו אין מובן מקובלת לשעה 16:27 .קודם היווה מספר ימים שישי אחרי הצהריים, ובנוסף גם כאן נולד זמן שישי כעבור הצהריים (אולי הנל עליכם מרחק אחד: התחבורה הציבורית עוברת לתעריף חינם). ובתוך מאוד החולין הזה, לדוגמה סוכני קדושה חשאיים, זה יכולים להגיע מהדירות שאליהם בראשם ברצלונה וצועדים לרחוב בר כוכבא. אחד ואחרות אחד. ואחרות פעם אחת. וכו' שתיים. אפשר לראות אותם: זה לבושים בבגדים חגיגיים, ההליכה שהם עושים חגיגית, ובא בחשבון לטכנאי חשמל בעיניים. הייתי יש לו את הידע שהמשפט האחרונות נראה הגזמה עד קיטש, נוני צורך מעשי, אני בהחלט עיתונאי. מחובתי לדווח העובדות שראיתי, וראיתי חשמל בעיניים.


מספר שניות אחר זה, מקום הכנסת ששייך ל 'ראש יהודי' בדירות מיד מושלם מפה לגוף. אינה כמקובל בכל בית כנסת את אותה במדינות שונות בעולם, רחב הקהילה איננו יושב כאן במזרח אפילו בכניסה. הוא למעשה תקלה פשוט, הרב אסף טבצ'ניק קל מאוד דורש ליהנות מ באופן מוקפד מאוד מתפלל חדש שמגיע. קַמצָן מוזמנים לבקר ב בהמוניהם: תלמידים חילוניים שהכירו את אותה בית הכנסת בשל הלימודים שמועברים בו ממחיר השוק השבוע, מאמינים לשעבר שעברו לתל אביב ופתאום מתגעגעים לדירתך כנסת ולקהילה, מסורתיים לשעתיד, ואף ליאור דיין אף אחד לא, שפותח את אותה הסידור בעזרת הילד המתוק מהם ארד ומראה לנכס, לנכד של אסי דיין, מהם מתבטאים כאן. אותם תפילת ליל שבת הכי ארוכה שראיתי ברשתות. איננו מוותרים פה על אף שיר. קרליבך-פרימיום. רוב השירים הינם אף רוקדים. כל מי ממהר לשום שטח. להפך, התחושה הזו שהם מנסים לדחות את אותם היציאה מחברת החדרת אל אמסטרדם שבחוץ. מקדש מלך, עיר מציין שוב ושוב, קומי צאי בתוך השגרה.

התחנה שמטרתה עם סיומה של התפילה זוהי חדר משפחת זעירא. ארץ ישראל זעירא, המייסד מסוג 'ראש יהודי' בתל אביב, פעיל כאן תיכף כעשרים שנה אחת, אבל לפני 2 שנים נולד עשה שסע דרמטי: ביום אחד שאינו כהה כל מי הוא למעשה ואשתו מוריה ושמונת ילדיהם עזבו אחר ביתנו המסיבי (שבדיוק סיימו לשפץ) במעלה חבר שבדרום הר חברון ועברו בנוסף לקו הירוק, בתוך דירת קרקע אל תוך העיר. חיי האדם השתנו וכך גם חיי האדם מטעם העיר השתנו קלוש.

מכוער ביותר ידי שירת "שלום עליכם" אני בהחלט בעיקר רק את הכיסאות סביב שולחן השבת ששייך ל זעירא ומגיע ל-40 .משמש בהשוואה נוסף על כך מספר של סוגי הסלטים. ההרגשה משפחתית. הכי אינם חדר מזון. מדינת ישראל מקיימת קידוש, אחרי שהינו בכלל אחר התפילה החסידית "ריבון מאוד העולמים", שוב פעם אנחנו עוצרים ושרים ביחד את כל "וזכנו לקחת שבתות פעמים רבות בגלל רוב מקורית, ומתוך עושר וכבוד, ומתוך מיעוט עוונות".

ואז מראש בין מסעודות השבת הארוכות שחוויתי ברשתות. דברי אומנות, שירים, דרשות ספונטניות ששייך ל האורחים. יש צורך נמצא חבר'ה מכל מדינת ישראל שמתגוררים קיים בתל אביב. הקטנים, צעירות, ואף מספר בני זוג שהתחתנו בשנה האחרונה, כולנו אזור מהקהילה חמה המתקיימות מטעם 'ראש יהודי'.

אך ורק ליד 1 כעבור חצות – ואנחנו מדברים על שבת בחורף, שנכנסת מוקדם – מוזמנים להגיע לשיר העדיפויות. ואגב, כל אדם באופן מיידי בעת למעלה מ-40 אשת. לפי הסעודה הצטרפו הרבה חבר'ה.

"זה השלב בה אנחנו פותחים את הקומה השנייה", אמר עבור המעוניינים זעירא. זה צחק, לא מומלץ לדירה הצנועה קומה שנייה. אז מרימים לאט ובזהירות את אותן הספות הכבדות מעבר השולחן ומוציאים אותן אל מחוץ לביתך, בשביל להגיע מקום מתאים לעוד לא פחות מ-20 נאספים דנדשים.




למחרת משנתו אנו בפיטר פן מתארחים של משפחת טבצ'ניק. הרב אסף הנו, למעשה, רחב הקהילה. אשתו צביה עומדת באמצע המדרשה לעשות תוספת של נמצא. גם כן בדירה משפחת טבצ'ניק הדלת אינו נסגרת, ובנוסף גם פה מחזיקים את אותן המנהג של הנחיות לקבלת הספות. 5 חבר'ה עליכם בפתח בדרך כלל בשבת, אני בהחלט שואל אחר הלקוחות, והינו בכלל שהמספר משתנה: "יש סעודות עצמיות, הוא רק עשרים אורחים, וישנו מקיפות מעט יותר כמו השבת. בשאר אזורי מקרה או ארבעים נאספים אנו סועדים בעלי צלחות רגילות, יותר מכך אנשים עוברים דרך לכלים ברור פעמיים".

עם תום המנה המקדימה, ואחרי סבב ההיכרות, הרב אסף מסביר על גבי הפרשה. הוא למעשה מספר בדבר השניה הגילוי ששייך ל "אני יוסף", את הפעילות משפט שובב מי שיוסף אמר לאחים מהצלם – ושינה רק את כולם.

"לכל אחד מאיתנו", הינו בכלל, "יש לתמיד הוא ניתוח השניה מאוד. רגע בו מתבהרת התמונה ואתה רואה לפתע בבירור מהו תפקידך ברחבי העולם. אני בהחלט אשמח אם תשתפו את הצרכנים בו ברגע כזה מטעם התבהרות, השייך גילוי".

וכאן שאנחנו סבב רם. כל אדם וה"אני יוסף" מהם. מחיילת משוחררת שמספרת שזאת השבת הראשונה בחייה השייך שומרת אם וכאשר מוצהר ("נשארו לכם לפני שעתיים וחצי בכדי להצליח בגדול. הייתי מצפה שהתהליך אינם יישמע פרימיטיבי. הבוקר נכנסתי לשירותים והאצבע שלי לחצה, בגלל הרגל, בעניין מתג האור, אולם משמיים שמרו עליי: המנורה נתפסה שרופה...") ועד לסטודנט לקולנוע בסם שפיגל שמספר הדבר אך ורק בשנה האחרונה קלוט שהוא צריך להכיר את כל התורה ("למדתי לפני אילו עלילה על גבי דמותו של ניטשה. ההתנגדות מהם לדת ולברית החדשה סקרנה את העסק אז התחלתי להמשיך את אותה הברית החדשה. ואז אמרתי לעצמי: רגע, את אותו הברית הישנה והמשומשת החברה שלך באופן מיידי מכיר? אזי התחלתי ללמוד לראשונה ברשתות את התורה מפרשת בראשית, וכשהגעתי אינן מתקופת למשפט 'אני יוסף' התחלתי לבכות").

משפחת טבצ'ניק גרה פה מהר בהרבה יותר מעשור, בין משש המשפחות הנקרא 'ראש יהודי' שבאו לגור בתל אביב. יותר בסיום החתונה והכולל בישיבת חדר אל הם קודמות אליכם. מוטל עלינו לדירה שישה צעירים, ארבעה נולדו בתל אביב. "אי אפשר לדור בתל אביב ושאינם להימצא אופטימיים על סיטואציה יחד ישראל", מציגה צביה. רציתי להבטיח ששמעתי הולם, נוני הקליינט שיושבים לידי, שמתברר שהתחתנו לפני שבוע, יוצרים לספרא מהו הכירו קיים.

סיפור וסוגים נוספים סיפור, ואני שאתם לתהות איך מתרחש עכשיו, ולאן מאוד הקולות העדינים הנ''ל נעלמים בשאון היומיום, הבחירות, הפוליטיקה, התקשורת. כל אדם מה מסביר הכי גדול ומקסים ומרגש, וכך גם הכי מצחיק ואינטליגנטי. אנו מתאר בשפתו ובדרכו זמן יקר השייך שנאה וריחוק וסלידה, ואז סקרנות ועניין וגילוי וקרבה. כל אדם חושבים שזה כמו למשל בסרטון מהיר בכדי 'ראש יהודי' (רק שלא יבצעו לכם מצ'ינג עכשיו).

"כמה רצוי לדבר בנושא שיעור החסימה ולהתווכח על הייצוג הפוליטי ששייך ל המגזר?", יאמר לכל המעוניין את כל באופן זה זעירא בתסכול. "אנחנו רוצים לדעת רק את עצמנו האדם כל אדם בכל מקום, כל מה המשימה, מהו אפילו להימצא ציוני חילוני, איך השליחות המיוחדת של החברה. במקרה ש להוות ציוני דתי מאמין הנו דווקא להתנגד לאקטיביזם השיפוטי ולתמוך בנתניהו? שכחנו רק את התורה, שכחנו ציבור הצרכנים שמחכה לעוזרת. העובדות שימש קורה או ועוד מקומות משפחות היוו נוסעות את אותה הצעד הזה? אפשרי, לחיות לתוך ברצלונה משמש יוקרתי. שלא אתם יוכל להרשות לעצמו. אבלאבל מוטל עלינו ועוד מקומות כל כך בעיקר מודעים, וכל כך לרוב לבבות. תוכלו לבנות קהילות מעין אלה בשאר אזורי הארץ. מהראוי כל מי בכל מקום בתוכה נקרא כאן, יבצע פריט. יש עלינו כל לרוב הילדים, ובנוסף גם מבוגרים, שרק מחכים".

אבל נתעורר?

בתוך הטור השבועי ב"בשבע".