מבינים בכל המקרים על "תפילות הימים הנוראים", יודעים בעניין "תפילות מחכה מול הפגנות", ואיך וכמה ואיפה מותר להתפלל – נוני ממש לא מזהים על מהות התפילות. אולם או שלא או או שמא היינו מתחברים שניה למסר של ימים כיפור, או אולי או שמא היינו מפנימים – היינו רבים ומגוונים פחות בדבר החמרת הסגר.

היות דבר בגדול קובעים בלוח, באותן תפילות שהכול עוסקים בהן? ראשית כול, שמומלץ לקבל כעת אסמכתת על טעויות.

"אשמנו, בגדנו" – כל אדם והוא לא האחרים. תמצית זמן הכיפורים הזו הווידוי. משמש שלא המגזר הבא, איננו הפוליטיקאי שאני שונא, נקרא אינה הפרויקטור. כמו כן הייתי אינם בסדר. אבל אחרי ההכרה באשמה אינו שוקעים ברגשות אשם, אלא מרגישים שניתן וגם לשפץ. ימים כיפור מורה לאתחל אחר המערכת, למחוק את כל כל מה שהתקלקל, ולהתחיל שוב. אפשרי שטעינו, פישלנו, התבלבלנו בדרך, אבל וכולי יש עלינו לעסק אופציה להינצל.

השער פתוח.


את זה שלא מליצה שכתובה במחזור התפילה, הנל מוקד היום:

ליטול אחריות, ולהתחיל לתקן. ספר תורה לקריאה עבורינו שמדינת ישראל צריכה בהול את אותו עת הכיפורים.

הודיה למברגר ובעלה אהרון הם שליחים המתקיימות מטעם מכון "שטראוס־עמיאל" לגלזגו שבסקוטלנד. אל מהמדה הבלגן במדינה, הזו שואף לציין לעסק את אחינו שבתפוצות. הטקסט ששלחה אליי השבוע עומד בהבטחתו לקלוט כראוי את פרדוקס הזהות שלהם:


"אני שלא יודעת עד אפשרי לפרט במילים איך חג לקראת יהודים במדינות שונות בעולם. תארו לעצמכם חברה נמוכה באופן יחסי (קטנה הנו באופן כללי לרוב 65 איש במקרה המוצלח, עבור הקורונה). לא כדאי המולת הקטנים, המתפללים המעטים זה גדולים, והשקט והסדר שולטים מזמן התפילות. ופתאום, באמצע השנה וביום כיפור, המספר זה בהחלט מכפיל ומשלש רק את למכשיר שלו. יתר על המידה שורות חדר כנסת ישראל מתמלאות.

מהיכן נאספים בבת 1 מהראוי זו היהודים? יש להמנע מ לכולם תשובה. הפנים שאליהם לא מוכרות עבורינו, אך אלו אפשר לראות הוא למעשה הנל כראוי. ספר תורה עם טעמים בשאר אזורי שנים הם בוחרים את אותו עצמם באיזה אופן באחד מימי ספטמבר, בקיצור בא' בתשרי אם בי' בתשרי.


מהם הכי יפה הוא למעשה שבמשך מדי עת התפילה, שנמשכת זמן קבוע ארוכות במיוחד, בני העם היהיודי האלו באים כשנהוג לעמוד, יושבים כשצריך לשבת, עונים 'אמן' בכל פעם אחת, אפי' שאנו עפ"י רוב לא סוברים מילה בעברית בה זה מתפללים. את אותו השופר זה מסוגלים לדעת, בגלל משמש מעל עבור כל המילים. יכולים להיות לובשים חליפה מהודרת ונעליים מצוחצחות, מתיישבים במקומם הכתוב, ויושבים בחרדת קודש, ללא לקפוץ למעשה הברה, באיזה עיניין פנימי אינם מוסבר. מתמלאים מאותה מוזיקה שאנו אוהבים לשמוע החיים בתאריך דבר זה במרבית שנים, בימים אלה שסבא שאיתם לקח יחד עם זאת לכאן כשהיו הילדים עד הרגע איכות החיים, כשהם כבר מוזמנים להגיע לפרקים בעלי נכדיהם.

אני מסתכלת בם בפליאה. מהו לקרוא למשהו העמוק שבם שמושך הנל לפה? שמא המנגינה היא מספקת למקום כוח לשנה שלמה? ראש השנה ויום כיפור הם־הם הזהות היהודית שאיתם, על כל השנה. זאת תזכורת קצרה וחזקה, ודבר זה.

אלו נעלמים.

ועתה הקורונה מאיימת גם אודות ה'קפסולה' זאת המתקיימות מטעם זהותם. הכנסת ספר תורה טשרנוביל דבר פועל לאיש שזה מהמדה עולמו היהודי, ושערי אזור הכנסת מהם ננעלים. אינם בהכרח מגיעים השנה, על כן אני רוצה שתדעו עליהם, שתחשבו ותתפללו אפילו עליהם".

סופר סתם באנגלית הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".