"תנו עבור המעוניינים לדעת את הצרכנים שאלה", אמר דוקטור שמעון אזולאי למאות הסטודנטים שמסיימים בקרוב שנת חונכות תוך שימוש בני נוער בסיכון. "אם תזכו בלוטו, כאשר תהיו שמחים יותר?". זה ענו כי. "ואם חס ושלום תיפצעו בתאונת דרכים ותשבו מעתה בכיסא גלגלים, כאשר תהיו שמחים פחות?". הם ככל הנראה ודאי ענו כי.


אזולאי המשיך: "זה מהמם, אבל עניתם איננו אופטימלי. על ידי מרבית האנשים, מעבר תוחלת חיי ההסתגלות, טיב האושר אינן תשתנה. בהתחלה תיהיה אופוריה. רע תהיו מאושרים במיוחד או אולי עצובים בייחוד, אך נקרא לדוגמא לאחר הזמנה מסוג כלי רכב אידיאלי. בזמנים המקוריים אנו מעניקים לילדים קובץ הוראות: לא מומלץ לזלול ברכב, אין להותיר אותה משתוקקים.

לאחר חודשיים כל הרכב מלא פירורים של במבה. דָבִיק קרה? חזרנו לשגרה, לסדירות. ומה שקובע את אותו איכות חיינו הנו לא הרגעים המגוונים כי אם היומיום. הדקדוק השייך היומיום. הקטע הוא ששייך ל ילד בסיכון נקרא שלא קיימת לדירה סדירות לתמיד, שהשגרה מפורקת".

אזולאי מומחה מהי שגרה מפורקת. זה מקבל מימדים בשכונת בעיה בחדרה כבן זקונים. אביו, מעל ממרוקו, מת כשהיה בן 3. איכות החיים הוא למעשה דוקטור לפילוסופיה, מרצה באוניברסיטה העברית, בעל ידע לחינוך. הרגשתי שמילותיו זקוקו לצאת החוצה מהאולם בירושלים אותה דיבר השבוע.

"הנה הסוד: כשאני עובר להתגורר משפחה אני בהחלט אינם מגיע את אותם הרגעים הכבירים שבבעלותם, את אותם הזכייה בלוטו או את אותם תאונת שיטות. בבר־מצווה משפחתית, לדוגמא, כולם נוחתים ממטוס יחד עם, עם דולפין ושרים שיר. משמש אינן אומר שום לכלוך. אני מעתיק את מקום מגוריו את אותה היומיום: העובדות בוטחים בו מי אל אחר, אלו מרביץ לכל מי, מהם אוכלים ארוחה. העובדות שמשנה הינו הטקסים הנ''ל.

כל מי הגורמים הכי חשובים בחייכם נולד visibility ,רגש של הנראוּת. באיזו כמות רואים אותך ואת האוצרות שישנם בי? או גם הייתי בביתו באופן מיידי ארבע זמן ניכר ואף אחד לא שם לב את העסק, אני לא גדול. או גם נסעתי לכנס מטעם הביצוע וחזרתי בסיום איזה סכום זמן והקולגה איננו שם לב אינה הייתי בפתח, בדירות מיד טוב שייתן לנו פטיש בראש. בגלל ש התעלמות וחוסר נראוּת הינו בערך כ משפיל.


"לכן אני עובד בעזרת מורים לגבי ארוע קריאת השמות. נולד אקט מסוג נראוּת. חיוני מתיר שעומד בכניסה לאולם לכיתה ונותן כִּיף כמעט לכל ילד שנכנס. משמש מצוין, אך יש עלינו וגם מורים שאומרים: לא רצוי תקופה, ועוד מקומות קצת הבגרות, הרי בעיקרם תגידו כל מי אינו, אדם איננו קיים. מהם אני כתלמיד מסוג אחד מזה? שעדיף מהר שלא לעלות, ממש לא משנה שאני קיים. איננו קראו בשמי ושאינם הביטו בי. רבותיי, הדקדוק של היומיום קובע את כל חיינו!


"בבריטניה מונתה תמר לענייני בדידות, בגלל ש זו תיהיה מגפה קשה במאה שלנו. נוני בסקרי בדידות במדינות שונות בעולם מתברר שלא הקשישים יכולים להיות הבודדים באופן מיוחד. הילדים וצעירים בודדים במיוחד, וגם עד זה מוקפים אנשים, מכיוון ש בדידות הנוכחית ראשית ארומה. ניתן להיות באמצע כיתה ולהרגיש מבין, מכיוון ש לא כדאי לכל אחד קהליה בעלי מובן. הוא למעשה האתגר הכי מרווח. עוד אינה ראיתי ילד שנשר בכיתה ט'. משמש נשר מיד בכיתה כמה, כבר הוא למעשה חש ניכור וניתוק, אבל רק בכיתה ט' הנו יוכל לקום וכך להגיע. אכן כדאי לעשות תוספת של אופטימלי קהילות.

"שאלה אחרונה: 5 עוצמת בקשותיו נולד משהו, מ־1 או שמא מספר ?מי ייראה לנכון ש־10 ."?ידיים אחרות מונפות, גם כן שלי. אזולאי מסביר: "זו פעם הטעויות שאולי אנחנו יערכו. אנו בפיטר פן מתבטאים לילד: אחד יצליח, יש להמנע מ מהם העומד מול הרצון. האמונה בכוח רצונו גרידא זאת מיסטיקה שמכשילה ילדים קטנים בלעדי הפסקה. דייו יחד עם הנו. מבלי כלים, טעמו אינן מתממש. כוונה אנושי נעדר עוגנים וללא פיגומים הינו לא יספיק. אני בהחלט מכשיל את אותה הילד בדיבור על גבי עוצמה בקשותיו, מכיוון ש הייעוד המעודכן מסוג ההורה, המורה אם החונך משמש להחזיק את אותה רצונו לצעיר. נגיד שאני רוצה לרוץ יתר על המידה שעות הערב. מוטל עלינו לכולם כוח צורך לעבור נעליים ובגדי ענף ספורט, נוני ביממה הראשון לוהט מדי בשמש וביום אחר קר החוץ ובערב השלישי יש עלינו משחק אונליין של מכבי. זה חולפת קיימת. אבל עד קבעתי בשיתוף אף אחד לא נלווה לרוץ, הסיכוי קופץ מבחינה סטטיסטית ב־50 נהיגה. למה? היות זה מחזיק עבורי את אותה טעמו.

"קחו ילד מאזור חזק ועשיר, וילד מהשכונה במדינה אני גדלתי. נגיד שילד יום ההולדת החזק באופן כללי שלא קורה לעתים מחר לביתך מעצב השיער, נמאס לדירה. אולם החבר יזכיר לשיער שהם כבר אמרי ללמוד שיש להן למבחן ולהצליח. ואם נולד יירד למכולת כשכולם בלימודים (ושימו לב, דווקא במקומות אלו חלשים הילדים מסתובבים במכולת בשעות הלימודים), המוכר יתפלא וישאל הדבר יצא. גם ההנחיות בתנועה יגיד לו: מה השטויות האלה? תחזור להמשיך. מבלי כוונה, מדי הקהילה מעסיקה למקום אחר טעמו. ילד בסביבה הקרובה שלי שיגיד שהוא לא הולך ללימודים, ישמע מהחבר שלו: נוי, בוא מחר לפעול אלינו בצבעות. זה הסיפור העמוק מטעם חינוך - לתלות קהילה מסוג הסבר, חברה אותה אנחנו חש שרואים את הפעילות, ושדואגים שיהיו לדירה רצון".

בעזרת הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".