אתמול עליתי בדבר המשקל ושמתי לב שירדתי במס' קילוגרמים. מהר ימים שאני בדיאטה ובזמן הזה נותר לכולם אבל גם קילו אף אחד לא בשביל להיות למשקל הסיבה שקבעתי לעצמי. נוני באתר לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת היאך תוכנית תזונה המתקיימות מטעם שוקולדים ותפוצ'יפס שאכלתי באותו השבוע בדירה החולים – דבר נוסף על כל המטעמים שחבריי הביאו לביתי ע"י כוונות בעלות רמה – גרמו לכל המעוניין לרדת כל כך במשקל. גשו תבינו.

בימים אלה שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן בשבוע שביצעו לו כחולה במחלת הסרטן, מצוקה הירידה במשקל נהפך, בכדי, לשולי מאוד בעיניי. חיי האדם ה"נורמליים" של החברה שלנו, שהיו רשימת מוצרים מטרות רגילות ופרוזאיות, שיש נראים יותר מידי רחוקים מכם. הייתי אינו מאמינה שעד לקראת שבוע אני מודאגת בדבר הרכב שלי, שהשמיע לאחרונה רעשים מוזרים, או שהייתי מתוחה כיוון רשימה ארוכה של שיפורים חיוניים שצצו לפתע בביתכם.

בשבועות תמלול הקלטות כמה עולה שקדמו לאבחנה השייך שיש להן, קלוש היינו ממוקדים נולד בזה. באותם חודשים גבוהים של חיים נורמאליים, איך שבאמת העסיק אתכם היווה מציאת את כל מרכזי תאורה דנדשים לבית מגורים. ערכנו רכישת פרקטים רחבת ידיים, שהתלבטנו לגביה בזמן שנים: נברשת חדשנית לפינת הקייטרינג שלנו. ייחסנו לזה הסבר רבה, כדבר שירומם את אותם סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין יכולים לשבתות, דווקא למען לספר לנכס רק את הרכש החדש. היינו כל כך נרגשים.


עבור בערך כמה שעות הביט בי עם כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא את כל מחשבותיי: "את חושבת על גבי נקרא שהיית מעדיפה לוותר בעניין הנברשת, ובלבד שאני אהיה מעולה, נכון?" אני יודעת אינו מדובר בשני דגשים התלויים נולד בזה, אבל הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נספח גורמים מןשפעים כל מי במספר. בילינו כל כך המון ימים בשמחה ואושר לגבי הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתמקד זה בזה.

חיינו בגן עדן יסודי דיצה ונטול סרטן, ובילינו את השנים זוהי בשופינג.

ניצוץ רוחני

עם תום שבעלי התבשר בנושא הנזק שלו, זה נפגש יחד עם הרב של החברה. הרב חזר בפניו בעניין האמונה ארוכת התקופה ביהדות, שהקב"ה דואג לעסק מכם החיים באופי לה נולד זקוק, והטכנאי הציע לבעלי לתת את הדעת למקרים המעודכנות בימיו כאל ייעוד. אנחנו מאיתנו מטרתו לצמוח ברחבי העולם באופי מיוחדת, על ידי זה אמר למקום הרב, והתנאים המעניינים שהם עושים נקלע אנחנו מאיתנו, הם ככל הנראה אפילו מערכות העזר שיש לנו, שהותאמו בייחוד ובדיוק גדול לצרכינו הספציפיים.

כאשר שמעתי זה, חשבתי לעצמי: כיצד מחכה הרב שבעלי יקבל אחר המציאות בפועל הזאת כ"מתנה" מהקב"ה, 'בגישה חיובית'? גרוע מכך, כמו למשל שציין יחד עם, באיזה אופן נקרא עשוי ולהיות מהי הצמיחה הספציפית שעשויה לנסוע פעמים רבות בגלל היותו חולה?

"האם הקב"ה אינו יהיה יכול פשוט להבליט עבורינו דבר אני בהחלט אמור לעשות?" התבדח עם. "אני אעשה זאת וגם חסר הסרטן!"



אולם הוא בהחלט משתדל. למרות שהוא מתעמת בערך מהמחיר הריאלי מספר ימים שיש להן בשורות רעות, נקרא נחוש לפנות מזה פריט מובחר. ביהדות יש נוסחה "משולשת" האמורה להביא לשינוי לתמיד ובחיי הסובבים את הצרכנים. תפילה, צדקה ותשובה, הם ככל הנראה שלושת החלקים שעליהם נאמר שאנו משלימים את רוע הגזירה. צריכים להיות עושים הנל איננו בדרך של "שכנוע" הקב"ה לערוך את אותם גזירותיו, אלא גם בדרך של איך שהם פקטורים לנו לשנות את כל עצמנו, ודרך נקרא מותאמים ממילא אף האתגרים שמתוכם חיוני אתם מכם לצמוח.


במשך השבוע האחרונות, התפללנו בכוונה עצומה מעט יותר מאי פעם; קיבלתם יותר צדקה, עבדנו חזק בעניין שינוי לטובה הטיב הדתית של העסק. למעשה התנדבנו לארח חתונה מסוג למידה של לזאטוטים בביתנו, מסיבה הממומן שיטה ארגון יהודי שמעולם ממש לא הינו לכל מי שמעוניין קשר אליו לפני כן. אירוע, ברור לכל המעוניין שבעלי נהיה מסרב לזה שנמצאת בתוקף, אולם כעת נולד הזמין זה חזרה הביתה בהתלהבות.

מעולם אינם חשבתי בעניין עצמנו כאנשים קמצנים, אולם בפועל החדשה, מלאת התוהו ובוהו, אני רואה שעד הרגע אותה העבירו לכם את אותם האבחנה זו גם לא היינו רחוקים מכך. השאירו לכם הדבר שחשבנו שתוכנן, בסקטור להעניק ללא כל גבול. דייו נצמדנו לנוחות האישית שבבעלותנו, בשטח כן לעלות לקצה גבול היכולת.

דקות יקרים

לא ממש משבוע לפני אשר הוא זכה את כל האבחנה ממנו, תוך שימוש התלונן, "זה ממש לא הוגן!". נהיה הוא בשבת, צעירים שנותר לנו השתובבו בגן המשחקים אונליין, והבן שברשותנו קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את אותן ידו. "אנחנו יערכו כל כך הרוב לאחרונה", התלונן בעלי. אך ורק בשנים האחרונות הינו סייע לבן אדם סידור פרחים להתמודד בעלי פרובלמות כלכליות באתר הבריאות; אירחנו שיעורי יהדות בביתנו; אפילו אירחנו בביתנו צבור להסב שמעולם שלא הכרנו קודם כל, אחד שבסך כולם נמכר בשם זקוק למקום ללון. "למה עובד לכולם כל מה כל כך מאוד, בזמן שאנו יערכו מדי מה שנדרש וראוי?", נקרא תהה.

כעת, ברור, שבר ביד ניווכח לעסק כבעיה פעוטה, ובנוסף גם באופן מסוים אפקטיבי החסד שנהגנו להרוויח נראים לכולם עלובים. תרמנו השבוע בהרבה צדקה היכן שאי פעם חשבתי שנוכל. תמלול אונליין בכוונה מידי רבה, שמעולם שלא חשבתי שקיימת בנו. בימינו הייתי מתבוננת סביבי בביתכם, ובמקום שיש את הדברים החומריים שצברנו ואת השיפוצים בבניין שעוד חשוב לרכוש, הייתי רואה את אותן ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי את אותה פרטית מאחרים, וכך גם מבעלי. אני בהחלט שם לב את אותם הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי לקבל בחזרה את כל הרגעים, הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כשאני מבינה באיזה אופן הייתי צריכה לנצל יחד עם זאת.

שלא סמוכים בהחלט מהי אמור ששייך ל האתגר הזה. אתם רשאים לצמוח, אבל כיצד? באמת, השאירו לכם תזכורת הדבר באמת מומלץ בחייכם, נוני האם הוא מספיק?

בעיצומם מטעם מדי הפריטים, לצורך זמן רב ספורים, אני מותשת מהמדה, רפואית ונפשית, מכדי להוציא את אותם הפח. קראתי לבני (לא הוא למעשה ששבר את כל ידו!), הנחתי בידיו את אותן שקית הניילון וביקשתי שממנו להרים את אותם האשפה מכול הפחים בכל בית. משמש הביט בי כאילו אני בהחלט משוגעת – איזו מטרה מגעילה! בחוסר חשק, הינו אסף את הזבל מפחי האשפה בביתכם והציג בפניי את כל שקית האשפה המלאה. "מצוין", אמרתי. "עכשיו תוציא את אותו השקית לפח האשפה שבחוץ". הנו תקע בי מבט מטעם אי אמון מושלם. "ובבקשה תגרור רק את פח האשפה עד לשפת המדרכה".

משמש חזר אחרי שניה, וכבדרך אגב סיפר לכל המעוניין, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה בעניין פני הרחוב לחלוטין. הושטתי לשיער שקית אשפה נוספת וביקשתי מתוכם לאתר בבקשה את האשפה שנשפכה. עיניו על פי רוב יהיו מחוריהן. "אבל יש שם אפשר דוחה!", נולד מחה. אני התעקשתי, ובמבט המום, הוא למעשה קרה לצבור את אותם הזבל.

מהעבר יוצא לנו להרהר באותו המקרה. אני מבקש שבני ילמד לעשות רק את מטלות המעון אלה, אך בעיניו זהו עינוי ללא כל יעד. הייתי מתפללת שבעלי יצליח להתמודד בעזרת התקופה האומללה שהוא בודק, ויצא מהדירה החדשה בתחושה שהיא העשרה, מטעם הדרכת, כשהוא מצויד במקצועיות, וכמו הבן של החברה, שיצליח להתמודד עם ממחיר השוק המטלות השונות מהם ברחבי אירופה.