ט' בכסלו תרע"ה (1914)

מתקופת מלחמת האתר בטבע המקדימה מצב בני העם היהיודי בישראל ובעולם באותו מקום השלטון הטורקי נמכר בשם לא טוב ביותר. המחסור נקרא חמור בכל עד שסכנת רעב ממשי ריחפה בעניין ראשם שהיא רבים ומגוונים מתושבי ירושלים.


הנרי מרגנטאו, שגריר מקומות הברית באימפריה העותמאנית, ממוצא יהודי, שהכיר את אותם הנעשה הקשה מקרוב, פנה למס' יהודים בארצות הברית בבקשת סיוע. הם ככל הנראה גייסו 5ר0,000 דולר אמריקאי שנשלחו לארץ והצילו אחר הקהילה המקומית. פָּעוּט מסוג גיוס כספי רב הפך לבסיס המתקיימות מטעם עיצוב הג'וינט. בין השנים ט' כסלו תרע"ה (1914) נוסד סידור הג'וינט ע"מ להציל ולסייע ליהודים הנמצאים באתר פחד.

בסיום מלחמת הבריאה הראשונית המשיך הג'וינט לסייע ליהודים ברחבי העולם, ובתחילת מלחמת הטבע רגע סייע למאות מאות יהודים לצאת מגרמניה ואוסטריה. הארגון סייע לפליטים לא מעטים ברחבי אירופה, ולאחר המלחמה הוקמו מחנות עקורים של הניצולים ממחנות המוות.

הג'וינט סייע ליהודים לעלות אלינו ועוד מקומות ראשית להקמת ישראל, ולאחר תש"ח (1948) ארגן הג'וינט עלות שונות ומשונות ששייך ל יהודים מרחבי אמא אדמה.

* * *

ב-י"ב בכסלו של"ד מצא את מותו רבי תמימה לוריא, המהרש"ל.

נקרא שימש אחד מגדולי החכמים וממנהיגי יהדות אשכנז בדורו, והרבה מפסיקותיו ההלכתיות מובאות בספרות ההלכה אם ימינו. לתחום גדלותו התורנית, ובמקרים מסוימים החריפות המתקיימות מטעם ניסוחיו, זה הינו נושא מימד תרומיות ונהג להשיג לביתו יום יומי כל מי שיוכיח את השיער על אודות מעשיו, כדי שיחזור בתשובה וישפר את אותה מעשיו. ספרו המוכר בעניין התלמוד נקרא: ים שהיא שלמה, בו ביאר את דרכו בניתוח בעיות רבות של התלמוד.

* * *

י"ב בכסלו תש"א (1940)

סלבדור (מושיע בלאדינו), היתה ספינת מעפילים.

הנוכחית יצאה מבולגריה בדרכה לארץ כשעל סיפונה 352 מעפילים.

הספינה שהיתה כאשר מדובר רעוע וללא מצלמות בטיחות קלים לביצוע, יצאה לדרכה גם התנגדות הנהלת הנמל בבולגריה, מכיון שהמשטרה הבולגרית הכריחו זאת לבדוק את היציאה, בסיום שהעמיסו על הצוואה פליטים רבים אל מעבר המותר. אף שסוכם שספינת גרר תגרור את אותם הספינה עד לנמל איסטנבול, במציאות נגררה הספינה או גם מרחק השייך מספר כמה מאות קילומטרים מהבוספורוס, ושם הושארה נעדר מנוע ותנאי רוח.

לאחר יומיים הזאת נגררה לנמל איסטנבול באמצעות ספינת גרר טורקית, אך לאחר 5 ימים, נגררה לים השיש בעזרת ספינת משמר החופים הטורקי. באותו לילה פרצה סופה עזה שלוותה בגשמים, שלגים ורוחות חזקות. הקברניט ניסה לשוב לנמל איסטנבול נוני ללא מנוע ממש לא הצליח להשתכלל בעיקר.

הספינה עלתה על גבי שרטון ב- י"ב כסלו תש"א (1940), והספינה התפרקה. 238 מעפילים, מהם 66 הילדים מתו, רובם מטביעה וחלקם מהיפותרמיה, ורק חלק קטן ניצלו.


אם חייו מכונת ניקיון בו אזור טביעת הספינה בדרך של המקומיים כ"מפרץ היהודים".