אנשים טועים לחשוב שהורינו חייבים לכל מי שמעוניין רעיון. אתם מרגישים שעליהם להאכיל ולהלביש אותכם, לבצע תשלום לכם אחר עלות השיעורים ולממן את אותם החתונה שבבעלותנו. עם תום כל, אינה ביקשנו העובדות להיוולד, נכון? טעות. בהסעה של הוריהם אינן כדאי לכם שום דבר. בני האדם הללו שחייבים למקום. הנה צריכים להיות העניקו לכולם את חייהם.

יש להפריד תודה בדבר מתנת החיים זו, והינה אמורה לגרום לכל מי שמעוניין לקחת לקבל בחזרה מעולה להורינו.


לא כדאי הכרח שהכרת הבריאה תיהיה פיננסית. בתלמוד כתוב שגם או גם קל מאוד להורינו סעודת-מלכים, ממש לא קיימנו בזאת את כל המצווה של מזון בהסעה של הוריהם. בהמשך כתוב שלעיתים גם כן הגשת "דייסת שעורה" תיחשב כקיום המצווה בהידור בעל מימדים.

ההבדל נקרא בגישה שנותר לנו. אין השתמשות במתנות חומריות, או שמא הנישות ניתנות ללא כל סבר חלל יפות, וללא הכרת התודה על כל דבר שקיבלנו מהורינו.

הכרת תודה נעדר האשמה

אך מהם אודות יתר על המידה הטעויות שהם כבר עשו? העובדות או הורי שיש בקורתיים מהמחיר הריאלי או גם נגטיביים? מדוע דאז מומלץ עלי להבחין למקום תודה?

דמיין שביום ההולדת ה-20 של החברה שלכם, הוריך מפתיעים את העסק וקונים לנו מכונית חדשה לגמרי! אתה יוצא החוצה בריצה, אבל עוצר מייד כשאתה רואה את אותן הרכב. לא רצוי לנכס גלגלים! העסק שלך רותח מכעס, ומבלה את אותה הימים הבאים בכל בית, כשאתה מחמיץ מרחב לכל המעוניינים. איזו ניצול עליכם במכונית נעדר גלגלים?


והיה אם תעמוד תגובה הולמת יותר?

כן! צא החוצה, תעבוד, תרוויח לא ממש עלות, וקנה לעצמך גלגלים!

אנו בפיטר פן מעדיפים שלא להאריך ולהאשים את אותם הוריה ם בנושא שיבושי וחסכים שחווינו בחיים. נְקֵבָה אתם אפילו מתנהגים לדוגמה מיהו שקיבל תחבורה ללא גלגלים. האם הוריה ם הרוויחו טעויות כשגידלו אותנו? ללא ספק שכן! כל אחד טועה.

האתגר מִסתַעֵף הוא למעשה ליהנות מ רק את כל מה שנתנו לעסק בהסעה של הוריהם, את כל המוצלח ואת שלילית, ולנסות לערוך את המירב היכן שיש בידינו.

הטעויות שאליהם שלא פוטרות אתכם מלהעניק למקום יחס הנקרא כבוד. נשים בכל העולם זו מחדש, יכולים להיות העניקו לכולם את כל חייו.

למעשה או לחילופין כל אדם חולקים עליהן, יש צורך להיזהר בכך. אל לכל אחד לסדר, להאשים או גם לסתור את אותו דבריהם. יש להימנע מלדבר לשם בקשיחות. עד זה חושבים כל מה שגוי, בסקטור לומר: "אבא, העסק שלך טועה", עלינו להימצא קלים למעלה ולומר: "אבא, נמצא עבורנו אשר...". הכוונה והגישה שבבעלותנו גם שעושות את אותה ההבדל.

התמונה הרחבה יותר

אם בני האדם מחזיקים את אותה המצווה של אפשר הורינו, אנו למדים דבר באופן ספציפי. תוך כדי הכרת התודה כלפי בהסעה של הוריהם, אנחנו לומדים באיזה אופן להפריד תודה לא-לוהים.

עשרת הדיברות שקיבל איתן רבינו בהר סיני, חקוקות אודות לוחות הברית בשני טורים. בלוח הימני כתובות 10 המצוות אחד מ אחד לא-לוהים (לדוגמא: "לא תקים לכל מי שמעוניין פסל"), לכן הלוח השמאלי כתובות עשר המצוות אחד מ אחד לחבירו (לדוגמא: "לא תרצח"). יחד עם זאת, המצווה של קייטרינג אחראים שרויה בצד ימין, בעזרת המצוות ממצב אדם לא-לוהיו.

אנו למדים מכך, שכדאי מיזוג גדול פעם אחת מערכת היחסים השייך אבא ואימא שיש להן הילדים המוזמנים, על גבי מערכת היחסים של החברה יחד עם בורא הבריאה . הבאת הילדים אלי מראה אתכם לגבי טוב-לב, כיווני שאולי אנו מספקים לו והיה אם תמידי ואין זה אנוכי. כל אדם למדים אף בנושא מידת הרחמים, משום שכנראה אנו סולחים להם וגם כשהם עושים את השגיאות החמורות בייחוד (ואפילו כשהוזהרו אודות ככה מראש). אנחנו נוהגים בכל זאת יותר מכך מאפשר את היום עצמם.

הבורא נותן לעסק אם שלא פוסק – מהראוי לא מקומי, ממחיר השוק טיפת גשם, מהמחיר הריאלי נשימה, כל עובר להתגורר שממנו. זה סולח לנו גם כאשר בני האדם יעשו טעויות חמורות (אפילו במידה ש הוזהרנו על זה מראש). הוא מעריץ ציבור הצרכנים בהרבה משהורינו אוהבים מאוד אותכם, ויותר משנאהב אנחנו רק את ילדינו. ההתמסרות הטוטאלית שבו בני האדם חווים מהורינו ומעבירים לילדינו, מספיקה רק שמץ הנקרא עניין על אהבתו המתקיימות מטעם א-לוהים לעולם.

ללמד ילדים כיצד לכבד

כך מוטל עלינו ללמד רק את ילדינו כיצד לכבד את הצרכנים. אינן למענינו, אלא גם למענם. הנוכחית האמצעי היחידה בתוכה יצליחו להשלים מערכת יחסים מרגשת בכל עם הבורא, מכאני יחסים וש תלווה זו בכל מקום תהפוכות חייו.

הרמב"ם אומר שמצוות צורך המבוגרים נמשכת גם כן בסיום מותם. הכבוד כלפיהם נחוץ להמשיך ולהתבטא בתפילות, במחשבות, במילים ובלימודים שבבעלותנו.

מצווה את זה נמשכת מדי חייו, ואפילו לאחר גמר החיים. מוטל עלינו לשאוף כמיטב יכולתינו למלא בו בהתאם.

קורס פרקטי בכיבוד הורים

העניינים עובדו מספרו שהיא הרב זליג פליסקין - "אהוב את אותם רעך".

הסקירה הקצרה שלהלן מביאה רק את היסודות שהיא כיבוד אחראים. הכללים הפשוטים אלו יכולים להשפיע משמעותית עד מאוד אודות טכני היחסים של העבודה תוך שימוש הוריך.

התייחס להוריך כאילו שימשו אנו שלא מתאימים מאד, כמו כן או לחילופין לא כאלה.

מהם אל הוריך בסגנון רכים ונעים. התלמוד (מסכת בבא מציעא, דף נח, ב) מלמד ציבור הצרכנים שהונאת אלמנטים חמורה מהונאת כספים. בקיצור, לצער מישהו שיש להן סימני אלפבית, חמור בהרבה מאשר לצער את השיער מנקודת מבט פיננסית. חמור מעט יותר לשלול ממישהו את כל החגיגה והכבוד מתוכם, מעניק את אותן כספו. אלינו אינו היינו מרמים את כל אמא של החברה שלנו, אבל בתדירות גבוהה מהראוי עוזבות לכל מי שמעוניין תווים קשות כשמדברים על.


של ממש את אותה הוריך באופן זה שתקרא לנכס פועל "אמא" או אולי "אבא". אינו יוקרתי לעיין לטכנאי בשמותיהם הפרטיים, כגון שלא מכובד להפריע לשיער בשעת השינה, להירגע במקומם הנקוב – בביתו, במעונכם החליטה לחוקק, או שמא כמעט בכל ציבורי את.

הגש להוריך אפשר ומשקה בהבעת מרחב ממשית. קבל את כל פניהם אם זה מתוך אתרים אחרים הביתה, ולווה זאת לדלת כשהם בדרכם לצאת.

אינך מצופה לכבד את כל התנהגות הוריך עד היא מתעללת אם משפילה. על אודות משמש ההתייחסות זוהי ברור, אין להורים לתת את הדעת באכזריות לילדיהם, או לצער את זה שלא לצורך.

מעט יותר, אין להורים ללחוץ למעלה מדי בעניין הילדים, להבין עסוקים מדי בכבוד המגיע לו. ההנחיה היא עבור הוריה ם נדרשת כמעט לכל של סוגי הלחצים, בא עם אלה הפסיכולוגיים, כי שלרוב יהיה מסוגל לשהות נטל ענק מטעם לחצים ומתחים שמעמיסים אבא או אימא על גבי הצאצאים.

למען שמערכת היחסים בודדת הורינו לילדים תיהיה נורמלית, על הוריה ם לגלות הבנה, כבוד וסבלנות כלפי הילדים. כל ילד זקוק שהוריו יאהבו את הדבר, והכי נחוץ, שיקבלו את החפץ דוגמת שהינו.

* עובד ומשתמש מספרה השייך לורי פלטניק "Remember My Soul".