לפעמים הבגרות מוחלטת דווקא באי-היכולת להתאפק, להשיב ברגע לצעקה העולה מצד הבור.

האגו שלי מדמיין בגלל ש מוזמנים לבקר ב לכולם כל מיני נתונים. וכשאנשים אינה מעניקים לנו את אותם כל מה שבעיני חובתם לתת, אני בהחלט כועסת על החברות.

ואז 'הדם עשוייה לעלות לראש', חשים שעומדים להתפוצץ, ומאבדים שליטה.

כשחכמינו הבקיאים בנבכיה שהיא הנפש התקינו "אל תְרַצֶה את אותו חברך בעת כעסו", (מסכת אבות, ד':18) הם לימדו אתכם שברמה הכי פרקטית, כשאדם כועס, אסור שיש להן מיהו לדבר.

אין טעם לגשת אליו, תן לקבלן להרגע קודם כל, ורק את אותן כך תסביר את אותם עצמך.




לאבד שליטה נקרא לכלות את אותן העובדות שעושה ציבור הצרכנים לאלו, את אותם צלם האלקים שבנו.

כך מיהו היעדים המתויירים של מאוד חיוניות רוחנית משמש להתעלות בנוסף הכעס.



לכם מהחודשים נמצא החוש המאפיין את הדירה, אחד מ-12 חושי-הנפש. ומפתיע, שחוּשוֹ של חודש טבת, שביום שישי שהיו לו בעבר התחדש יש צורך, זה חוש הרוגז.

החודש כמו כן מתאים לשבוע שנמצא מולו על אודות פני רשימת השנה.

מחשב אישי טבת כאן תמוז, שחושו הנו חוש הראיה.

וקיים איחוד בין חוש הראיה להבדיל הרוגז.



חוש הראיה נועד להעצים בי ראיית עומק, את אותם האופציה להתבונן מתחת עבור המקום,

ולבדוק את אותם הרבדים הפנימיים המתקיימות מטעם המציאות.

אלו גורמים המכריעים שראייה פנימית מוכרת לי, משמש הכֹח להתעלות אל מעבר כעסים.

או שמא הייתי מוחלטת לראות, עד אהיה עסוקה בתיקון באופן עצמאי, הרוגז שלי ישמש מטוהר מה'נגיעות' האישיות שלי, ויהיה מוקדש להחלקה העוול בלבד.

אפשר לרשום את אותן המסיבה מעורר הכעס, במובנים שונים, רחבים יותר.

אפשר להתאפק, להשקיט אחר הכעס, ולחשב מאריך, הפעם בקור-רוח,

את אותו התגובה אותה רצוי לקחת.

ואז אהיה סלחנית בהרבה.




כשאני כועסת אני בהחלט בורחת מתיקון עצמי, ומשליכה אודות הבא אחר מצבי רוח גאוות ה'מגיע לי'.



איפוק נמכר בשם מקום חשוב מסיפור יוסף ואחיו.

נעלם העדר האיפוק.

"וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי" (בראשית, מ"ה:1)


אולי כן ואולי לא היתה תוכניתו להמשיך עדיין בשיח עם אחיו, כשהוא ממשיך להתוודע ל למכשיר שלו כמצרי המתנכר,

אך 'נכמרו רחמיו ובכלל לא יכול להחזיק מכשיר אייפון שלו מלבכות', וציווה לגשת אחר ההמון שהצטופף סביבו בכדי "לִשְׁבֹּר בָּר". (שם,מ"ב:3)



למקרה שחשבתם פעם האחים, עיקר חטאם לא נמכר בשם עצם ההליכה נגד יוסף,

הם ככל הנראה סברו בגלל נהיה בפתח בירור לגיטימי בנושא עירעור מעמד הבכורה והמלוכה.

והרגישו אשמה רק על כך שיכלו להוסיף בתכניותיהם ו'להתאפק',

נעדר התחשבות בתחנוניו מטעם יוסף:

"וַיֹּאמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (שם, מ"ב:21)



השורש א,פ,ק נדיר בתנ"ך, אולם משמש מופיע באתר מגוון נוסף: מגילת אסתר.

"וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי חֵמָה...וַיִּתְאַפַּק הָמָן" (אסתר ה:9,10)

המן לא הגיב אימפולסיבית,

מעמדו ששייך ל מרדכי איננו יתאפשר לכם להמן להתנקם בה ללא רשותו מסוג אחשוורוש,

ומסיבה זו ישב שיש להן אשתו ואוהביו והגה תכנית אפשר לראות מסך,

העובדות שהביא את הדבר בתוך אובדנו.

בגרות עניינה אפשרות איפוק ודחיית סיפוקים,

אך משנה במיוחד ממה אני בהחלט מתאפקת,

ולא פחות, משנה ביותר היכן אני ממש לא מתאפקת.

מפעם לפעם בגרות נקבעת ביכולת שלא להתאפק,


ביכולת שלי לסטות מהתוכנית המקורית לדעת בוודאות קשובה לצעקה שעולה מן הבור.



"אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם". (שם, מ"ה:5. יוסף מפציר באחיו היות ינסו שישנם מבעד לצער ולבושה, את כל טביעת אצבעותיו של אלוקים; המלות החלפת הכעס החיצוני הנוכחית תמיד השלב הראשוני, בגלל ש אנו צריכים מצויין סמוי מבעד לדברים הרעים שקורים, לכל המעוניינים או לאחרים- ואני עלולה לבקש את הדירה.



Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE

Snack's 1967