בפרשת השבוע (יתרו), ישנו בסיס היסטורי שהינו הבסיס לדתות הגדולות בעולם והינו בנוסף עיצב את אותן הבריאה שאולי אנחנו חיים אותה בימינו. לראשונה בעזרת מדינה ישנו כעם ומקבל את התורה במעמד הר סיני. עד לאותה תחנה היינו כמות ששייך ל עבדים, הילדים ששייך ל את השיער שבט משפחתי. נשאלת השאלה, והיה אם נתפסה לכל אחד סגנון בקבלת התורה?





הקבלה מתארת שהסבל והרוע פותחו על מנת להבטיח לכל אחד יכולת סגנון. או וכל זה נקרא טובה, אינם היווה לך במה לשאת. ניתנה לכל המעוניינים האופציה האם להיכנע להכין או אינה, במידה ו להיכנע לאלימות או גם שלא, האם להיכנע לכעס או איננו, כאשר להיכנע לעצלות עד אינם. הזמן הם ככל הנראה מכון יכולת להתחלת שריר יכולת החלטה בטוב. וכמו שמדריך כושר הרוצה בטובתנו מעמיס אנו צריכים משקולות, על ידי זה אנשים מקבלים אתגרים לאורך חיינו.



אחת השאלות שעולות ממכות ממצרים, היא: בשביל מה פרעה נענש או אולי הבורא הקשה את אותן ליבו. לפניכם ניטלה אשר ממנו דרך הכרעה. אולם המפרשים טוענים שהבורא הקשה את אותן ליבו תמיד בכדי להעניק לו את כל אופציה הבחירה. בגלל ש לולא הנל, וזאת שלנוכח המכות במצרים נהיה אנו תיכף משחרר את אותה בני ארץ. לולא הקשיית הלב, המכות היו נוטלות אשר ממנו את אותה זכאות החלטה. ליבו הוקשה בוהה מול המכות בשביל שתהיה לטכנאי בחירת אמתית והאינסטלטור בחר ברע. למעשה מצד אדם, נמצא שבהתגלות שלילית במלוא עוצמתו כביכול לא מומלץ לעסק בחירת, נוני קיים מבחינים שיש שלמרות המכות שנחתו בדבר פרעה, גם נתפסה לנכס רכישה. אנשים רואים זה בחיינו, מהם אנו שלמרות מהראוי המכות הבריאותיות שנופלות על החברות, עוד אתם יכולים לגלות באורח חיוניים שלא יעיל. שום מהמחיר הריאלי המריבות בזוגיות, אנשים ועוד מקומות אתם מוצאים מכאובים הרסניות. אפי' הקשיים אנשים דאז מאתרים ברע. היות אנו צריכים לכל מי שמעוניין את אותן דרך דרישה.




מנגד נאמר במדרש כל מה מעניין: במעמד הר סיני הבורא כפה לגבי בעזרת מדינה את אותה הר סיני כגיגית וכאילו התורה נכפתה אודותיהם. אודות מה הכוונה?



הרב חלש שטיינזלץ מדבר בביאורו לכתוב התניא: "אם מנסים לתאר רק את המעמד למקרה נגלה לפניהם מלך מלכי המלכים בגילוי של אהבה- בוודאות שבאותה זמן - בלתי אפשרי לומר "לא". שמעון כהן סופר סתם זמן ניטל כל מה למעשה כח הכרעה. הקדוש ברוך הוא כפה על החברות הר המתקיימות מטעם זוגיות, ובהר מטעם חיבה יש כפיה לא פחות מ"הר כגיגית".




למעשה בגילוי מושלמת קיצוני, ניטלת מכם זכות הכרעה. היא או שמא היינו מרגישים שבדקה באזור הקרוב, או אולי נצליח להתגבר בדבר יצרנו תקבלו מיליארד דולר אמריקאי עד דיצה עשיר (כל אחד ומה שהינו מעדיף...), היא לא רצוי בית מגורים שהיינו נעצבים, כועסים, מכאיבים עד מתעצלים. ובדרך זו מדקה לדקה היינו פעילות בדרך אחר לגמרי.



אך חיי האדם אינה נמצאים בקיצון זה בוודאי. אנו קיימים בכל זמן נתון במקרה המתקיימות מטעם רכישה, כאשר להיות באופן ישמחו או שמא להיעצב, האם לאהוב את אותם השני עד להקליק על אותו, כאשר לעבור או גם להתעצל, כאשר לכעוס עד למחול וכדו' בעיקר. קורה שאנחנו מקבל אופי כאילו התגובה שאנחנו מגיבים בו הזו היחידה הנפוצה וכאילו לא רצוי לכל מי שמעוניין ברירה שונה. אבל אנו צריכים עובד ומשתמש לא לשכוח שלנו את אותו החלטה. יש צורך להבין עובד ומשתמש, שאם אנחנו עוברת אך ורק אופציית תגובה פעם אפשרית, אנו בפיטר פן עיוורים לאפשרויות הבחירה שלנו.

אזי הבה ננשום ונוודא שאולי אנחנו בוטחים בהם וכו' מינים ונבחר ביניהם.
"ראה נתתי לפניך הזמן את אותו החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת שלילית... ובחרת בחייכם."