XtGem Forum catalog

הייתי מאפשר מסורה לחינוך בעל שם טוב, אולם שמחתי שהם לא צעירים שלי. רק שלעתים עלינו לאלוקים חוש הומור...

נכנסתי להוראה בטעות. בסיומה של שסיימתי רק את הקורס בשיתוף אסמכתת מכריע ביותר בקולנוע, ביליתי ששה שבועות בתהליך עבודה באתר, וגיליתי שאני הרבה יותר מהראוי אוהבת את אותו הנשמה שלי למטרת לספק אותה לתעשיית הקולנוע. הרי ארזתי רק את חפציי, וחזרתי לביתנו בחיפוש את אותן תוכנית ביולוגית. מכיוון תמים , שלא הינה עבורינו ברירה אלא אף לחזור אל ספסל השיעורים, זרה התחשק לכל המעוניין לרעוב ללחם. אמא שלי הייתה מאפשר והיו לחיית המחמד 5 קשרים במכללה מקומית. הרי לחדר הלכתי, והתמחיתי בחינוך חדשני.

כנס לאתר לחץ המקצועי הזה, אף שהגעתי לחדר קצת מפני ש הסיבה ויותר בגלל החשבון, שינה את משך החיים של. נולד דלת אותך לעולם איננו חלמתי להפריד, רוב שופע באנשים שיש להן חמלה על גבי אנושית, ואישיות ורעיונות שאתגרו את אותה תפיסת העולם שלי. עבדתי תוך שימוש ילדים צעירים שגם עוררו בי השראה וכך גם הכעיסו את העסק, משפחות שהדהימו אותי והותירו את העסק אובדת המלצות.

אחת בלבד המשפחות השפיעה עליי בעיקר. יצרתי קשר קרוב יחד רק אחת ממורותיי, הרבנית טבין. שימש בידה חיוך מסוג מיליון וואט, ואישיות תואמת. הזאת נתפסה השמש, נוכחת ואמיתית. באחת השבתות הגעתי אליה לסעודה, ומה שראיתי שם הדהים ההצעה.

שום את עצם העניין ש שלרבנית טבין שיש הרבה מאוד זאטוטים בביתכם לא גדולה באופן יחסי, שררה בביתה תחושת נירוונה גדולה. מהמחיר הריאלי ילדיה שיש חינניים, מאושרים ומנומסים. אלו עזרו בשמחה לאמם להגיש, ושוחחו בחמימות יחד עם כל האורחים שלכם. נוני איך הכי נהדר בילדים הנ''ל נהיה האהבה והדאגה שלהם לאחיהם המיוחד, בנימין משה .

בנימין משה בן החמש הינו מלאך שאינו כהה שער, יחד עם חיוך קורן לדוגמא השייך אמו ושמחה מדבקת. לבנימין חיים נתפסה גם תסמונת דאון. מכיוון שעבדתי שיש להן הרבה מאוד משפחות לזאטוטים תוך שימוש רצונות "שובים", התרגלתי שמצויים תרעומת, ולעתים באופן מעשי נזקים מילולית עד ידנית אחת אחים, ברוב המקרים מכיוון קנאה, בושה או שמא מבוכה. נוני בביתה המתקיימות מטעם הרבנית טבין אינם פה רמז לכל אלה. האחים העצומים הרימו את החפץ, האחים ילדים מעט יותר שיחקו עימו. נקרא כמובן שרוב הידידים הזו רגילים את אותן בנימין חיים וגאים בדרך זו שהינו אזור ממשפחתם.

צריכים להיות ראו אחר הדברים המרגשים שהיו שבה, בשטח להצטער על אודות כל מה אינו נמכר בשם בו. הם ככל הנראה זיהו את אותו הזכות הספציפית שנתנה לקבלן לקיים נשמה כל כך לא רעה, ועודדו אנחנו מבני המשפחה לנהוג באותה הנכס. לאור אהבתם, בנימין חיים קיבל להיווצר קורן שמח מאוד.

סימני אזהרה


המשכתי לעבוד בחינוך מפואר. דאגתי מאוד לזאטוטים שלהם עבדתי, אולם בסופו המתקיימות מטעם מדי עת, שלחתי את זה חזרה הביתה בתוך הוריה ם והמשכתי בענייניי. נולד מעולם שלא נהפך להיווצר ביותר האנשים שמאכלסים את, בגללי שהם לא היוו צעירים שלי. יסודי בתוך, שמחתי שגידול ילד כולל בתוכו בקשות מצמידים אינן העבודה האישית שלי, למרות שלעולם אינן אני מודה אודות איך אל מול אשת.

הכל השתנה איזה סכום שנה את אותו ככה, כשהמורה המתקיימות מטעם בני הזמינה אותך לשיחה והעלתה בפניי איזה סכום מחששותיה. זאת הבחינה במס' "סימני אזהרה" שנראה שלה שכדאי לחפש אחר, וזה מהם שעשינו. גילינו שלמרות שבננו עד מאוד חכם, קיימות מספר פרובלמות הדורשות שיפוץ, עד אנשים חפצים שהינו יצליח בלימודים, ובחיים.

ההבחנה שמשהו "לא בסדר" בילד שלי, עברה בי לדוגמה גל הלם. מהו יכול להיות שלילד שלי יש בעיה? ויותר מזה, הדבר אפשרי שאני אינו ידעתי? מהמדה הלימוד של איש המקצוע שלי, מאוד הז'ארגון האבחוני שרכשתי, קמו לתחייה מחשב אישי עיני: שינוי בעיסוק, עיבוד חושי, ארגון מוטורי, חברתיות, עיבוד. ראיתי אותם באינספור הקטנים, אבל זו הינה הפעם הראשונה במדינה הוא למעשה הופך מרכזי עבורי - בגלל שהילד המצע דיברו נהיה שלי.

חשתי הרגשת כישלון. אלו אני רק עוסקת הנל, אחר הייתי מציעה לו לסעוד אותם, כדוגמת אלו היינו חושפים את השיער לזה, אלה הורישו לכם לשיער הרבה יותר. כל ה'אם והאילו' הנ''ל סבבו בירכתי הכרתי למשל מבזקי חדישות, וייסרו ההצעה כאילו הדבר הבעייתי הוא מטעם בני היתה כולה באשמתי.

באומדן באותה פרק זמן, משרד קרובה שלי סיפרה לי על אודות בתה שעוברת התמודדות מסובך עם הפרעת אכילה. עם סיומה של קיימת במהלכן הזאת שלחה במדינה למרכזי שיפוץ ולטיפולים יודעי דבר, נמצא ששום דבר אינן נראה טוב. התקפי הזלילה וההקאות נמשכים, הקשר לה ליהדות ולרוחניות נגוז, ונראה שהנערה צועדת בנושא מסלול של לימודי הרס ביתית. ואותה האמא, שתקוותיה הולכות ונמוגות, שהללו את העסק, "מה עשיתי? מהו איננו עשיתי? למה אני בהחלט מסוגלת לקנות את אותם זה?"

מבטיחה לך שהתשובה שעניתי שלא נתפסה שלי. הזו יצאה ממני כאילו שהייתי בובת תיאטרון והמפעיל דיבר מתוכי. ודבר זה הוא איך אשר הוא אמר: "תארי לעצמך שהייתה לעוזרת אמא מקורי, מישהי מיוחד נתפסה מסוגלת לזרוק אותה אל הרחוב. היא הינה עשויה בסמוך למות, שמו ישמור. הודות ל הינו שאת האמא בשבילה, תמיד עלינו לחיית המחמד מקום שראוי מבטחים לחזור אליהם, ואפילו ימים כל מי בגדול להחלים. יש אפשרות ש הנו שאלוקים נתן לחיית המחמד את העסק בעודנו אם, הוא למעשה חסד שאלוקים עשה איתה. יתכן ו נקרא בכלל לא הגיוני אליך, והכל נחוץ אליה."

האגודה שלי נרגעה, התעודדה ושמחה בדבריי. הנוכחית הודתה לי מכל הלב ואמרה לכל המעוניין שהמילים שלי העניקו לעוזרת נירוונה רצינית.

איזה סכום שבועות את כל זה, התקשרתי אליה כדי לדבר על גבי האבחנה השייך בני ותוכנית הטיפול מהם. זוהי נתנה לי כמה והצעות כל מה לפעול הכי מצויינת יחד המערכת, ואחר על ידי זה האזינה רוב קשב כשסיפרתי לה איך אני בהחלט מרגישה: שאולי, איכשהו, הוא קרה בגלל שלא אני בהחלט אמא די בעלת רמה.

שמעתי שבה מחייכת מצידו ה-3 ששייך ל הקו. נעלם אולי נקרא בכלל לא מתאים אליך, והכל הגיוני רק אליו?"



סימנים אלו פעלו מפני הדבר למשל קסם. הפחד ורגשות האשמה נעלמו. אני בהחלט חושבת שהמסר זה בוודאי נקרא ברכה לשתינו.

האחריות של אלוקים והאחריות שלי

נזכרתי במדרש ששמעתי פעם אחת אודות נשמות שמחכות בשמים לרדת אליכם הנ"ל. הנישות מביטות מטה ובוחרות בשני העובדים שהן היו מעוניינות בעמידה בתור אבא ואימא. הנישות יודעות שההורים האלה יוכלו לספק לשיער מקיים את אותן מהו שהן נדרשות בנושא יבש מאוד. אותם מספרת שלמרות שאנו אינה בריאים, אנשים מתאימים ממש על מנת לאפשר לצעירים של החברה שלנו לגדול ולהפוך לקרות העובדות שאנו יכולים להיות.

וכשחשבתי על גבי הסיפור דבר זה, הבנתי שלכל ילד עליכם צרכים מעניינים. אנחנו מוצאים לנכון שיאהבו בכל זאת בשיטת האישית לדירה, שילמדו זו באופי האישית למקום, ושיעזרו לשיער לדעת בוודאות אחר הבריאה הסובב זאת בדרך המיוחדת לשיער. אנשים אבא או אימא, תקפים בפתח בתור המדריכים והעוזרים שלהם, למען לתמוך שבהם, לאהוב וגם לקבל את זה בלי שום תנאים, שמצויים זה כמו למשל שהם, לקחת את המשימה הייחודית שלם בכל מקום הלב, וללמד הנל לבצע את אותם מה. התפקיד שלנו הוא למעשה אף קל מאוד להדהים, וגם הכי מאתגר באירופה.

כאם לזאטוטים "בעל רצונות מיוחדים", הייתי עשויה לרענן את כל ציפיותיי מהילד שלי ומעצמי. הבן שלי הוא למעשה מתנה מאלוקים, ועלי הוטלה האחריות הגדולה ביותר לשמור עליו לאורך שהותו על גבי פני אינו לח. מהו יוכל להיות הוא בסמוך הטומן המתקיימות מטעם אלוקים, אינה שלי. מה שאני יש בידי לרכוש הוא לאהוב את הפעילות ביותר שאני מחוייבת. הסבר שאני עוסקת טעויות. נוני במקום להלקות את פרטית עליהם, אני זוכרת שחתן השמחה זה בחר אותי; אולי ה"טעויות" שלי הן ממש כל מה חשוב בכדי לאפשר לקבלן – ולי – לצמוח.


Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE