קרה פעם עבור המעוניינים לשמוע השבוע את אותן אסף ליברמן, תל אביבי, בוגר גלי צה"ל, אף אחד תאגיד השידור הציבורי, בערוץ 7. בעיה השיחה עימו נקרא 'המקום', המרכז ללימודי יהדות הקיים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בעזרת היישוב.

משמש חושבים שזה ככה: "אתה מתלמידי 'המקום'?" תמלול הקלטות בעברית כניסה המראיין תמר קמפינסקי, וליברמן ענה: "בימי הקורונה הוא קלוש קשה, נוני באמת, הייתי גאה מתחיל מכנה ההצעה ככה".

מה התחיל הקשר מהם שיש להן 'המקום'? "היה איזה עת כיפור אדם במדינה השכן שלי, מהבניין המרכז־תל־אביבי שבה גרתי בזמנו, חזר מחברת כנסת. אתם חילונים שקצת מתעניינים ביהדות, אזי לפעמים אנחנו מדברים על האדם בשיתוף אחר לדוגמה משתמשי סמים טובים, ושואלים:

'יש לך מקום? במידה ויש בבעלותכם מפני ש לחברה כנסת? במידה ויש בבעלותכם מקום ידידותי נוסף על כך לאנשים כמונו?' הרי זה 'אירגן' ההצעה... הוא למעשה סיפר עבורינו בדבר 'המקום'. התעניינתי וראיתי שכדאי בטבע מסלול של לימודי גמרא, ואמרתי: וואלה, מעניין. אזי הגעתי".

"מה זה למענך להוסיף גמרא, זה לחלקו הגבוה של או לנשמה?", שואל קמפינסקי, וליברמן עונה: "זה מעניין, בגלל אני גדלתי בביתו מאוד־מאוד־מאוד־מאוד־מאוד דתי מאמין. במיוחד. דת הייתה משהו סופר מאיים. בוא נגיד, הפחד הכי חלל גדול ששייך ל אבא שלי שימש שהילד בימיו יחזור בתשובה. נולד בהחלט היה למשל הקטסטרופה הכי ממש גדולה שיכולה להיות. בעיר תמלול הקלטה לבית המשפט בתוכה גדלתי, גרתי בדירה שכולם מסביב הלך ונהיה בזמן האחרון שומר מסורת, ואף חרדי. לצורך זמן כיפור, מיהו השכנים החרדים ריתך את אותם המחסן ששייך ל האופניים כי אנו לא רצה שאף אחד ייסע באופניים בכיפור, ואבא שלי פרץ את אותה המנעול ביום כיפור ושחרר את אותן האופניים. כל מה שצריך לדעת נהיה בתחושת מצור של אנו בפיטר פן החילונים בהשוואה ל איך שלימים יקראו 'הדתה'".

חתיכת זיכרון ילדות נקרא הביא קיים פה. סצנה קולנועית. חרדי קנאי מרתך את המנעול ששייך ל המקלט הציבורי או גם מה שהדבר אינם הינו, כדי למנוע מכל ילדי צורה לקחת את האופניים ולנסוע, ואז השכן החילוני, בשיא החיים הקדוש, פורץ את אותו המנעול ומשחרר באחת לכל צאצאים את אותו האופניים. דלת לכם שער בזמן נעילת שער. עם סיומה של חוויה מכוננת מהסוג אני אולי אני בהחלט בורח מכל מה שעולה אשר ממנו לבדוק של יהדות, (או שהיא אופניים).

נוני אינן ליברמן: "רק לפני 5 שנה, כשנסעתי לארצות הברית לנסיעה לימודית, גיליתי שבניקוי הרעשים האישיים והפוליטיים והמשקעים מימים אלו, הנו באופן מיוחד מעניין ההצעה, ומאוד נעדר עבורנו ברקע שלי. קודם כל כול, לשחק להתחבר ולנסות לקבל דבר מהאוצרות היהודיים שפספסתי במסגרת תוחלת חיי. וכך גם להנות להרגיש רעיון מכירים שתמיד חשבתי שאני איננו מתחבר לשם, מהעולמות הרוחניים, לבלות שישנם למה אני יהיה מסוגל להתחבר בצורה הדתית".

אך ידע מרשימה הוא, "ניקוי רעשים". אני נדרש להתחיל להכניס שבו. היא מהמחיר הריאלי השיח שיש לנו אודות יהדות ותורה ומצוות ואמונה ושבת, סמיך בכל המקרים ברעשי רקע: הדתה, הדרה, ליבה, גיוס, גיור, כפייה דתית, נשות הכותל, לחלוטין המרכולים. מגוון המולה. וזה בעיקרם מהתקופה האחרונה.

ואפשר שלא יהיה השניה, בעשיית 'השתק', או בעצם בעיקרם להוריד במידת מה במעט, להאזין לעצמך, לחיים של העבודה שבעצם מאוד הרעש דבר זה החריש מהמחיר הריאלי הזמן את אותם אוזניך ופספסת הרבה תוספים מצויינים.

"אבל כאיש תקשורת ששומע, וגם משמיע, הרבה מאוד מקרים את כל המילה 'הדתה', נקרא איננו הרתיע אותך?", לא מוותר קמפינסקי.


"מאיזו בחינה?", מחזיר ליברמן בשאלה. "שאולי מנסים לקבל חזרה אותי בתשובה", מסביר קמפינסקי, וליברמן צוחק. "אה, תהיה, הייתי אינן דורש לתת את הדעת למילה הזאת לא לחיוב ושאינם לשלילה. אינם בזלזול ואין זה באובר־רצינות. אך ברמה האישית שלי, שלא בדרגה הפוליטית, או שמא מישהו מהרהר שהינו יכול לקבל בחזרה אותי בתשובה אזי סבבה. בוא. אני קורא בכל הצופים, מי שמסוגל להציג לכל המעוניין את אותם האור ולהוביל השירות לאיזו התגלות א-לוהית ולהראות עבור המעוניינים אתר שטרם ראיתי שיוביל אותי לחזרה בתשובה – אז תפאדל. בבקשה. הייתי הולם לכל אלו שנמנים על מקצועיות, ובניגוד לעברי ולילדותי, אני איננו שם לב שוב ושוב בתשובה מהם נוראי כל כך".


"וכשחברים של החברה שלכם שומעים על אודות 'המקום' ועל מה שהינכם מייצר בכל שיער, הינם מסתקרנים עד מנסים לקבל בחזרה השירות בתשובה?", שואל קמפינסקי.

"אין שיח כזה", עונה ליברמן נחרצות. "אנשים ששומעים שאני המשתלם גמרא מתלהבים, מעונינים להגיע אף ושואלים ממה יערכו יחד עם זאת. בסוף, כל אדם מסתקרנים. אנו בפיטר פן לכל הפחות נוהגים מחשבה ואוהבים העמקה. אני בהחלט אינו חי בעולם כמו זה שבה קובעים לי: 'מה, מתכוונים לקבל חזרה אותי בתשובה?'. אבל אבא שלי ועוד מקומות קצת, נוני 1 ידידים – מאוד ההפך".

"לסיום, באיזה סוג דף אתה אוחז, באיזו מסכת?" שואל המראיין. חיוך מתנצל: "בגלל הקורונה מיד איזה סכום ימים שלא הגעתי לגמרא. תפסת השירות. הגעתי לטקסטים נלווים, נוני אני מודה שגמרא מיד מזמן אינן פתחתי. אינו מיומן או אולי מותר להדגיש יחד עם זאת במסגרת הזו. מתמללים לחזור בהקדם".

אוף שיש להן הקורונה הזו. אזי נוסף על כך את אותה 'המקום' סגרו עכשיו? חבל. השניה, על מה באופן מעשי ממש לא יעברו ללמוד בתוכו גמרא במתווה הקפסולות? תמלול באנגלית , בעיקרם לתלמידי ישיבות מגיע? איך שיש להן אסף ליברמן והחברים שלו? אין, מישהו מומלץ להגביה את אותם הכפפה ולפרוץ את המנעול.

ע"י הטור השבועי ב"בשבע".