תמלול הקלטות לבית משפט להצעיד את יום הולדתו התשעים המתקיימות מטעם חיים ארנס ז"ל, באמצע מורשת מנחם בגין. נתניהו היווה בכל שיער, חגיגי מתמיד, ושיחזר מהם חתן מספר ימים ההולדת הכניס את השיער לפוליטיקה: "מישה, בזכותך נכנסתי לחיים הציבוריים. אני בהחלט זוכר נכון את הפגישה העיקרית בינינו, בביתו של העבודה בסביון שלא השתנה בזמן האחרון. אגב, הייתי רוצה להדגיש לך משהו מרגיז: גם מישה ממש לא שונה כיום. נקרא נמצא באופן ממשי אודותיו העובדות. בגדול משמש ממש לא מרגיז, זה מאשר לכולנו תקווה. אמרתי את זה למישה החוץ והאינסטלטור אמר: באמת, אולם אביך ז"ל נקרא במצב לפני בצורה משמעותית יותר...

"מישה, כשמונית להוות שגריר מדינתנו בארצות־הברית, התקשרת והצעת לי לקרות 10 2 של החברה בשגרירות, ציר ארץ ישראל בוושינגטון. אני בהחלט שובב, והנה מישהו לרוב לי: תחליט בבקשה. תעזוב רק את העובדות שהינכם יוצר ובוא לוושינגטון. ואני התלבטתי. התלבטתי לאורך עת או גם שעתיים, ואמרתי כן. בטווח גיל 17 מישה סייע כבית"רי שובב לאבי, כשהגיע לארצות־הברית בעזרת ז'בוטינסקי על מנת להביא את אותו המאבק כדי מדינתנו היהודית. נולד ליווה את הדירה ועזר לדירה בכל דבר. באחד המקרים הוא בעצם קנה לשיער חולצה. אבי שימש די הרבה אלמנטים, אבל לחלוטין נמכר בשם וגם פרופסור מפוזר...



אמרתי לעצמי: מישה עזר לאבא שלי, ובזמן הזה מתמזל מזלי לסייע למישה.


"מישה, אני בהחלט רוצה להבהיר לעסק פריט אינם כולם זוכרים:

אתה היית השגריר הטוב ביותר שהיה לארץ בארצות־הברית. אומרים שהמנגינות הכדאיות ביותר מתנגנות לגבי כינורות רב שנים. הינו ממש כל אחד. כמו כן מיתר ממש לא פקע, לא מומלץ למעשה זיוף אף אחד לא. תמשיך לכופף את אותו כללי הטבע".

ואז ארנס הנרגש טפח לדבר: "יש סיפור על אודות וינסטון צ'רצ'יל, שחגג את אותן יום ההולדת התשעים ממנו. לאחר המסיבה האורחים נפרדו מתוכם ואחד מהם אמר: מר צ'רצ'יל, נהניתי בייחוד, ואני מקווה שאני אפשר להיווצר איתך וגם ביום ההולדת המאה של העבודה. צ'רצ'יל הסתכל אודותיו מלמטה בהרבה ואמר: החברה שלך נמצא ממש לא פסול. אם ברשותכם סיכוי".

הקהל צחק וארנס המשיך: "אז על מה אדבר איתכם? אני איננו מסוגל לגולל את כל תשעים שנות משך החיים. הקלטה ותמלול ישיבות עד אדבר השניה מרבית אחת בלבד מהשנים, הוא יחזיק אתכם בפתח עת וחצי...".

אז משמש בחר בעובדה בודדת. אודות ז'בוטינסקי, ברור. "הייתי נער כשז'בוטינסקי מיוצר להקליק על במחנה קיץ הנקרא בית"ר בניו־יורק, ושם זה מת. נקרא מת מהתקף לב, נוני יש להניח שאף משיברון לב. תמלול משפטי שיש ימים טרגיים בשבילו. הינו ראה את אותן ניצחונות הצבא הגרמני. זה תיכף שמע בדבר רציחות והשפלות. הוא ידאג שבית"ר, תנועת הנוער הציונית הגדולה בפולין, צריכה להיווצר מספר ללוחמי אצ"ל. שימשו לכל מי שמעוניין תוכניות להעפיל, להסביר בכוח את אותה שערי הארץ, בעלי מאות בית"רים. תמלול שיחות לבית המשפט זה נעלם, הושמד, אל מספר שבועות. בכ"ט בתמוז, זמן פטירתו המתקיימות מטעם ז'בוטינסקי, אני בהחלט ורבים נלווים מזנקים להר הרצל לאזכרה השנתית. ברחבי שנים הייתי מסתכל על אודות הקהל ומנסה לראות אם דבר נוסף איתי עכשיו וכולי מישהו שהיה שבו באותו מספר ימים עצוב בתוכה הבאנו את אותה ז'בוטינסקי לקבורה בניו־יורק. שלב הזמן הינו כמו שמקובל שהוא, ובאזכרה האחרונה ראיתי שאני היחידי. היחידי שהיה שבו באוגוסט 1940."

ארנס אינן כופף את אותם הכללים של האתר בטבע. באזכרה הקרובה לז'בוטינסקי כבר אינן ישמש איש שהיה בהלווייתו.